על פי החוק, רק אדם שברשותו תעודת קלינאי תקשורת תקפה מטעם משרד הבריאות, רשאי להציג את עצמו כקלינאי תקשורת (שפה, דיבור ושמיעה) במדינת ישראל. החוק מתייחס גם למעסיקים ואוסר עליהם להציג, במישרין או בעקיפין, את מי שפועל מטעמם כקלינאי תקשורת, אלא אם כן הוא מחזיק בתעודת קלינאי תקשורת תקפה מטעם משרד הבריאות.
מה אומר החוק?
אם עמדתם בתנאי הקבלה ללימודי קלינאות תקשורת ואתם מתכננים לסיים תואר ראשון בהפרעות בתקשורת, חשוב שתהיו מודעים לחוק שנכנס לתוקפו ב-2009 (כמו גם לאיסורים שונים המפורטים בחוק שנכנסו לתוקפם ב-2011).
לפי החוק, אם אתם מבקשים לקבל תעודה ורישוי לעסוק בקלינאות תקשורת, עליכם להיות בעלי ההשכלה וההכשרה המתאימה ולעמוד בבחינה הממשלתית ובכמה דרישות חוקיות אחרות (כולל אזרחות או תושבות ישראלית, כשירות והגינות).
המוסדות המוכרים ללימודי קלינאות תקשורת בארץ, הם: המכללה האקדמית הדסה ירושלים, הקריה האקדמית אונו, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אריאל בשומרון.
על התנאים לקבלת תעודת מקצוע בקלינאות תקשורת
כדי לקבל תעודת מקצוע יהיה עליכם לעמוד בכמה תנאים:
- סיימתם תואר בלימודי קלינאות תקשורת (או בלימודי הפרעות בתקשורת, כפי שהחוג נקרא בכמה מהמוסדות האקדמאיים בארץ).
- סיימתם בהצלחה את ההכשרה המעשית.
- עברתם בהצלחה את הבחינה הממשלתית.
- אתם לפחות בגיל 18.
- אתם אזרחי ישראל או תושבי ישראל.
- אינכם לוקים במחלה מסכנת.
- יש לכם ידע בסיסי בשפה העברית.
- אין לכם הרשעה בגין עבירה פלילית או עבירת משמעת (בארץ או בחו״ל), שבגלל מהותה, חומרתה או נסיבותיה אתם לא ראויים לקבל תעודת מקצוע בתחום הבריאות.
- לא הוגש נגדכם כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור למעלה, שעדיין לא ניתן בה פסק דין סופי.
על מועדי בחינות הרישוי הממשלתיות בקלינאות תקשורת
כבוגרי תואר ראשון בתקשורת, חשוב לדעת שהבחינות הממשלתיות במגוון מקצועות הרפואה מתקיימות בדרך כלל פעמיים בשנה.
מועדי הבחינות מפורסמים באתר של אגף רישוי מקצועות רפואיים. המועד שיקבע מתי תתקיים הבחינה שלכם, הוא המועד שבו המסמכים שלכם התקבלו באגף לרישוי מקצועות רפואי (לא המועד שבו שלחתם אותם).
הכתובת להגשת מסמכי הבקשה לגשת לבחינת הרישוי היא: רחוב ירמיהו 39, ירושלים, בעמדה הייעודית שבכניסה לבניין משרד הבריאות.
כדי להיכנס לבחינה תידרשו להציג תעודת מזוהה מקורית, לא צילום (תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון).
הבחינות נערכות במרכז הקונגרסים, בנייני האומה, ירושלים. עם זאת, לאחר שתימצאו זכאים לגשת לבחינה, תקבלו ממשרד הבריאות אישור על הרישום שלכם לבחינה, על נהלי הבחינה ועל פרטים נוספים הקשורים לבחינה ולמיקום המדויק שלה.
מה עוד חשוב לדעת?
אם למדתם בחו״ל במסלול שלא לתואר אקדמאי:
ב-2016 פורסם תיקון נוסף לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות והוא נוגע גם לקלינאות תקשורת. לפי תיקון זה, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים רשאי למשך תקופה של 5 שנים מיום פרסום החוק (31.12.2021) להכיר בלימודים שלא לתואר אקדמי שהתקיימו בחו״ל בתנאי שמתקיימים התנאים הבאים:
- אתם עומדים בשאר דרישות החוק לקבלת תעודת המקצוע
- תעודת הלימודים שלכם היא מטעם מוסד להשכלה גבוהה או מוסד לימודים למקצוע המוכר על ידי הרשויות במדינה בחו״ל.
- משרד הבריאות מכיר במוסד בו למדתם, בתעודה, בתוכנית הלימודים וכדומה כשווים לאלה הנהוגים בארץ.
- התעודה שלכם מוכרת על ידי הרשויות במדינה בחו״ל, לעיסוק במקצוע במדינה זו.
המבחן הממשלתי לקלינאי תקשורת – שאלות לדוגמה
הנה כמה שאלות לדוגמה למבחן הממשלתי בקלינאות תקשורת, שנלקחו מהאתר של משרד הבריאות. שאלות אלה יכולות להבהיר קצת במה דברים אמורים:
בהצלחה במבחן הממשלתי לקלינאי תקשורת!
מיכל בת ה-8 קבלה ציון תקין באבחון בו התבקשה להצביע על התמונה המתאימה למילה שנאמרה לה. מיכל התקשתה במבחן בו הקלינאית הצביעה על התמונה ושאלה ״מה זה?״. ניתן לשאר שמקור הקושי המרכזי של מיכל הוא:
א. כן, כי מדובר בשיבוש התפתחותי שצריך לחלוף בגיל זה
ב. כן, כי מדובר בשיבוש שאינו התפתחותי ג. לא, כי יש לחכות להבשלה ד. לא, כי ה/-X/ נרכשת מאוחר יותר.
דן בן 4.6 ש', הופנה לאבחון בשל השמטה עקבית של /X/. האם לדעתך יש מקום לשקול טיפול?
אטימת פתח תעלת השמע החיצונית בעת בדיקה בהולכת עצם גורמת:
א. לשיפור בסף השמיעה בתדרים נמוכים
ב. להרעה בסף השמיעה בתדרים נמוכים
ג. לשיפור בסף השמיעה בתדרים גבוהים ד. אינה משפיעה על סף השמיעה.
בבדיקת שמיעה התקבלה עקומה עולה (Rising )עקומה זו אופיינית לליקוי שמיעה:
א. הדומה בחומרתו בכל התדרים
ב. גרוע יותר בתדרים נמוכים
ג. גרוע יותר בתדרים גבוהים
ד. גרוע בתחום תדר אחד יחסית לשאר התדרים.
בבדיקת טימפנומטריה יתקבלו ערכי הענות נמוכים מהנורמה בנוכחות:
א. נזק לתאי השיער החיצוניים
ב. נתק של עצמימי השמע
ג. נוזלים באוזן התיכונה
ד. נזק לשרירי האוזן התיכונה.
במקרה של ילד בן 3 הסובל מליקוי שמיעתי עמוק מומלץ להתאים מכשיר מדגם: BTE-
א. מאחורי האוזןBTE – behind the ear
ב. תוך אוזני מסוג ITE – in the ear
ג. תוך אוזני מסוג CIC – completely in the canal
ד. תוך אוזני מסוג ITC – in the canal
על בסיס אילו בדיקות נעשית אבחנה של PDD?
א. בדיקות דם
ב. בדיקות גנטיות
ג. שילוב של בדיקות גנטיות ותהודה מגנטית
ד. בדיקות התנהגותיות.
אצל ילד עם חיך שסוע נצפה לשמוע הפרעת קול מסוג:
א. היפונזליות
ב. היפרנזליות
ג. רהינולליה מעורבת, ד. Cul de Sac.