אבחון קלינאי תקשורת
אבחון קלינאי תקשורת רוצה ללמוד קלינאות תקשורת? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם עם כל המידע קלינאי תקשורת מספקים אבחונים וטיפולים במקרים הקשורים להפרעות דיבור, שפה
אבחון מוקדם לאוטיזם יכול ליצור הבדל משמעותי בחייהם של ילדים עם הפרעה על קשת האוטיזם ושל בני המשפחה שלהם. אבל לא תמיד קל לאבחן הפרעה זו. אחרי הכול, אין בדיקות מעבדה שיאבחנו אותה. לכןֿ רופאים ומטפלים מסתמכים על התבוננות בהתנהגויות של ילדים צעירים מאוד ומקשיבים לדיווחים ולתיאורים של ההורים.
הפרעה התפתחותית נרחבת שנעה על קשת של הפרעות התפתחותיות, ונקראות: ASD – Autistic Spectrum Disorder.
היום, מתייחסים לאוטיזם כאל קשת רחבה של הפרעות תקשורת, שנקראות: PDD Pervasive Developmental Disorders
המשמעות של הגדרה זו היא שאנשים הנמצאים על ספקטרום האוטיזם עלולים:
בכול נקודה על קשת האוטיזם בה עלול להימצא הילד שלכם, האבחון לאוטיזם מתחיל אצל רופא הילדים.
רופא הילדים הוא הצעד הראשון בתהליך אבחון האוטיזם. בבדיקות השגרתיות שבהם נבדק הפעוט בשנותיו הראשונות, רופא הילדים יבחן את הילד ויוודא שהוא מתפתח כראוי ולא מציג תסמינים מעוררי דאגה כלשהם, כמו אוטיזם.
בביקורים אלה, רופא הילדים:
התשובות של ההורה חשובות מאוד בשיקוף מצבו של הילד. אם התשובות לא מעוררות חששות, כנראה שהכול בסדר. אבל אם הילד מגלה בעיות התפתחותיות או מעורר חשד אצל הרופא, הוא יפנה אתכם למומחה לעריכת בדיקות נוספות.
אם רופא הילדים קובע שהילד זקוק לבדיקות נוספות, הפגישה הבאה שלכם תהיה עם צוות מומחים לאוטיזם – כמו פסיכולוג או קלינאי תקשורת לילדים. ייתכן גם שיהיה עליכם להיפגש גם עם רופא מומחה בהתפתחות הילד או נוירולוג.
באופן כללי, התחומים העיקריים שאמורים להרים דגל אדום ולהתריע על חשש לאוטיזם, הם: בעיה בחיברות, בעיה בשפה ובהתנהגות והפרעת תקשורת.
מנגנון אבחון האוטיזם מאפשר למטפל לבדוק את הילד בשלושה היבטים עיקריים:
אבחון קלינאי תקשורת כולל בדיקת כמה קריטריונים. במהלך האבחון הרשמי הילד ייבדק על פי הקריטריונים לאבחון אוטיזם של ה-DSM-IV-TR (Diagnostic and Statistical Manuel of Mental Disorder).
קלינאי תקשורת לטיפול באוטיזם יבדוק את הקריטריונים הבאים:
2. בחינת פיגור בתפקודים שהופיעו לפני גיל 3, לפחות בתחום אחד מתוך ההיבטים הבאים:
3. בדיקה כי ההפרעה שמפגין הילד, לא ניתנת להסבר באמצעות תסמונת רט או הפרעה דיסאינטגרטיבית (disintegrative) של הילדות.
אם הילד עונה על שתיים מהבעיות המפורטות בקטגוריות הללו, הוא כנראה נמצא על ספקטרום האוטיזם, ויזדקק לטיפול באוטיזם.
ילדים עם אוטיזם חווים קשיים באינטראקציה החברתית. קשה להם להתחבר לתגובות של אנשים אחרים, או לחזות אותם מראש, קשה להם לקרוא רמזים חברתיים, ליצור קשר עין או לנהל שיחה.
יתכן שהם גם לא יתחילו לדבר בגיל שבו ילדים אחרים מתחילים לדבר, ויתכן שיתקשו בכישורים הקשורים להפעלת שרירים כמו ספורט, ציור או כתיבה.
ילדים עם אוטיזם עלולים לנדנד את גופם ללא הרף, לחזור על ביטויים או להביע מחאה בגין שינויים בשגרת החיים שלהם. לעתים קרובות הם מעוניינים מאוד בנושא אחד בלבד. הם גם סובלים מסוגיות שונות הנוגעות למערכת החושית, כמו הירתעות מאור חזק או מחום וקור.
בדרך כלל, איש המקצוע שמאבחן אוטיזם יכול להיות:
הפרוגנוזה הנוגעת לילדים עם אוטיזם, תלויה בסוג האוטיזם ובגורמים הנוירולוגיים המאפיינים אותו. בשנים האחרונות יש שיעור גבוה יותר של ילדים עם אוטיזם שמצליחים לשפר את רמת התפקוד, עד לרמת תפקוד עצמאי לחלוטין.
אוטיזם הוא הפרעה מורכבת ללא סיבה ידועה או איזה ׳טריגר׳ מוכר. יחד עם זאת, מדענים מסכימים שהגנטיקה אחראית לכ-90% מהסיכון לאוטיזם.
אף כי כרגע אין תרופה כנגד אוטיזם. הפרעה זו נחשבת כהפרעה על ספקטרום, כוללת מספר סוגי אוטיזם, אך באופן כללי היא מאופיינת במוגבלות נוירולוגית הגורמת לעיכובים התפתחותיים משמעותיים, בעיקר בתפקוד החברתי.
מחקרים מצאו כי פעולות מסוימות יכולות לעזור לנשים הרות למנוע אוטיזם, וכי הפערים בהתפתחות המוח של הוולד מתחילים כבר בשליש השני של ההיריון.
הנה כמה עצות לנשים הרות שמבקשות למנוע התפתחות של אוטיזם בעובר הגדל ברחם שלהן.
מחקר אחר, שנערך על ידי חוקרי EARLI, בדק את בריאותן של אימהות לילד עם אוטיזם שנכנסו להיריון נוסף. החוקרים עקבו אחרי בריאותן של נשים אלה וחשיפתן למצבים שבהם כימיקלים עלולים להשפיע על ההתפתחות המוקדמת של המוח, ואולי להגביר את הסיכון להתפתחותן של הפרעות עצביות, כמו אוטיזם.
המשפחות שהשתתפו במחקר סיפקו למחקר דגימות ביולוגיות (דם, שתן ושליית התינוק שנולד). בנוסף, התינוקות שנולדו למשפחות אלה, עברו הערכה התפתחותית מגיל 6 חודשים ועד גיל 36 חודשים, כאשר כל ילד עבר אבחון לאוטיזם. החוקרים בדקו גם את הגנום וחיפשו דפוסים גנטיים ואפיגנטיים, שעשויים להיות קשורים לתסמיני האוטיזם.
חוקרי EARLI אספו את הנתונים של 235 המשפחות שהשתתפו במחקר שנערך בצפון קליפורניה, פילדלפיה ובולטימור וניתחו את המידע חסר התקדים.
מחקר זה מצא כמה ממצאים חשובים, שאמורים לשמש בסיס למחקרים נוספים, כגון:
הקהילה המדעית גילתה שלעתים קרובות גורמים סביבתיים ממלאים תפקיד בהתפתחות של סוגי אוטיזם שונים, כולל אוטיזם תקשורתי.
כלומר, תכנון היריון טוב ונקיטה בצעדים המודעים לבריאות טובה, יכולים לסייע לנשים הרות למנוע אוטיזם.
קיימים מחקרים רבים העוסקים בחקר האוטיזם ומתמקדים בשיפור הטיפול באוטיזם על ידי בחינת שורשי הפרעת התקשורת.
רוב המטפלים באנשים וילדים עם אוטיזם יוצאים מתוך ההנחה שחלק מהאתגרים הנפוצים ביותר, המשפיעים על חיי היום יום של ילד עם אוטיזם, כרוכים באינטראקציה החברתית. ילדים עם אוטיזם נוטים להיות פחות תקשורתיים מבחינה חברתית, בהשוואה לילדים אחרים, הם מעוניינים הרבה פחות בייזום שיחות, במשחק משותף ועוד.
בעקבות הנחה זו, קלינאי התקשורת משתמשים בהתערבויות התנהגותיות כדי לעודד התנהגות חברתית, ממנה נוטים ילדים עם אוטיזם, להימנע.
לפי רעיון המוטיבציה החברתית, רוב האנשים נהנים לתקשר עם אחרים (למשל ליצור קשר עין או לשתף אחרים בחוויות שלהם), בעיקר בגלל שהם נהנים מהדופמין המשפיע על מרכזי התגמול וההנאה של המוח, ומופעל כאשר הם מתקשרים עם אחרים.
מחקר שערכה קתרין סטאברופולוס (Katherine Stavropoulos), בדק את השערת המוטיבציה החברתית, הגורסת, בין השאר, כי ילדים ומבוגרים עם אוטיזם לא חווים את ההנאה המתגמלת שמעניקה לנו האינטראקציה החברתית, ולכן הם לא יוצאים מגדרם כדי לקיים מגעים עם אנשים אחרים.
בנוסף, צריך לזכור כי אחת הגישות המקובלות היא שאנשים עם אוטיזם רגישים לחוויות החושיות היומיומיות כמו מראות וקולות, ובגלל רגישות יתר זו, מוצע להם להימנע גם מאינטראקציות חברתיות, מחשש שמא הן יסעירו וירגשו אותם יתר על המידה.
ממצאים שכאלה תומכים ומרחיבים את השערת המוטיבציה החברתית – לפיה, ייתכן שילדים עם אוטיזם, לא רק מרגישים פחות מתוגמלים בעקבות אינטראקציות חברתיות, אלא שבעיניהם אינפורמציה חברתית נתפסת כמתגמלת הרבה פחות מאשר אינפורמציה לא חברתית.
לממצא זה יש השלכות חשובות על אפשרויות היישום בחיים האמתיים – כי אם הסימנים הלא חברתיים המתרחשים בסביבת הילד האוטיסטי מתחרים על תשומת הלב שלו – הם יסיחו את דעתו מהאינטראקציה החברתית שלו.
יחד עם זאת, מחקר זה חשף גם כי ילדים עם אוטיזם חוו פעילות מוחית רבה יותר כאשר הם התבקשו לשים לב למידע שהוזרם לחלל ולהגיב אליו. פעילות מוחית זו עשויה לרמוז על כך שילדים עם אוטיזם חשו ריגוש גדול יותר מהבחינה החושית של מה שראו.
וכעת נשאלת השאלה, האם לפי מחקר זה אנשים עם אוטיזם חווים קשיים עזים יותר כשמדובר באינטראקציות חברתיות, בגלל שהם מוצאים אותן גם פחות מתגמלות ופחות מרגשות מהאינטראקציות האחרות, ולא בגלל שהם יותר מדי רגישים אליהן?
תרגום המחקר להתערבויות המתקיימות במסגרת הטיפול המותאם אישית
ממצאים מחקר זה עשויים להצביע על כך שהתערבויות התנהגותיות במקרים של אוטיזם, צריכות לשאוף הן להגדלת ערך התגמול בגין השתתפות באינטראקציות חברתיות, והן לשמירה על הילד מפני רגישות יתר שתרתיע אותו.
זה לא יועיל אם קלינאי התקשורת ינקוט במיומנויות התערבות מצוינות לאינטראקציות חברתיות, אבל הילד לא יוכל להגיב אליהן, כי הוא מוצא שהאור בחדר בוהק מדי עבורו, או שקולות המשאית הנוסעת לאחור ולא מפסיקה לצפצף מטרידים אותו.
מחקרים נוספים בדרך – שדוגלים בטיפול מותאם אישית למצב הספציפי של המטופל עם אוטיזם:
אבחון קלינאי תקשורת רוצה ללמוד קלינאות תקשורת? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם עם כל המידע קלינאי תקשורת מספקים אבחונים וטיפולים במקרים הקשורים להפרעות דיבור, שפה
הפרעת תקשורת הפרעות תקשורת עלולות להשפיע על האופן שבו אדם קולט, שולח, מעבד ומבין את הרעיונות שהוא שומע. הפרעות תקשורת עלולות להחליש את כישורי הדיבור
אוטיזם עד לאחרונה דיברו המומחים על סוגים שונים של אוטיזם, כמו הפרעה אוטיסטית או תסמונת אספרגר, אולם היום, כל ההפרעות הללו נקראות ״הפרעות על ספקטרום
קלינאי תקשורת לילדים אם ילדכם מתקשה לקרוא או לאיית, אם הוא מפגין קשיים בדיבור ובהפקת צלילים, קרוב לוודאי שטיפול על ידי קלינאי תקשורת מוסמך ומיומן