חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אבחון לאוטיזם

אבחון מוקדם לאוטיזם יכול ליצור הבדל משמעותי בחייהם של ילדים עם הפרעה על קשת האוטיזם ושל בני המשפחה שלהם. אבל לא תמיד קל לאבחן הפרעה זו. אחרי הכול, אין בדיקות מעבדה שיאבחנו אותה. לכןֿ רופאים ומטפלים מסתמכים על התבוננות בהתנהגויות של ילדים צעירים מאוד ומקשיבים לדיווחים ולתיאורים של ההורים. 

אוטיזם הוא: 

הפרעה התפתחותית נרחבת שנעה על קשת של הפרעות התפתחותיות, ונקראות: ASD – Autistic Spectrum Disorder. 

היום, מתייחסים לאוטיזם כאל קשת רחבה של הפרעות תקשורת, שנקראות: PDD Pervasive Developmental Disorders  

המשמעות של הגדרה זו היא שאנשים הנמצאים על ספקטרום האוטיזם עלולים:

  • לסבול ממוגבלות נפשית קשה 
  • או להיות בעלי אינטליגנציה גבוהה מאוד, עם מסוגלות לנהל חיים עצמאיים 

בכול נקודה על קשת האוטיזם בה עלול להימצא הילד שלכם, האבחון לאוטיזם מתחיל אצל רופא הילדים.

אבחון קלינאי תקשורת

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

מהם הסימנים לזיהוי אוטיזם?

רופא הילדים הוא הצעד הראשון בתהליך אבחון האוטיזם. בבדיקות השגרתיות שבהם נבדק הפעוט בשנותיו הראשונות, רופא הילדים יבחן את הילד ויוודא שהוא מתפתח כראוי ולא מציג תסמינים מעוררי דאגה כלשהם, כמו אוטיזם.

בביקורים אלה, רופא הילדים: 

  • יצפה בפעוט 
  • ישוחח עם הפעוט 
  • וישאל את ההורה שאלות לגבי ההיסטוריה המשפחתית (למשל, האם מישהו במשפחה נמצא על קשת האוטיזם), ולגבי ההתפתחות של הילד והתנהגותו, שבאה לביטוי בתסמינים המעידים על בעיות הפרעת תקשורת קשה.

שאלות לאבחון אם הילד סובל מהפרעת תקשורת או אוטיזם

  • האם התינוק חייך עד גיל 6 חודשים?
  • האם חיקה צלילים והבעות פנים עד גיל 9 חודשים
  • האם הילד קשקש ומלמל עד גיל 12 חודשים?
  • האם הוא מפגין התנהגויות חריגות או כאלה שחוזרות על עצמן?
  • האם הוא מתקשה ליצור קשר עין?
  • האם הוא מתקשר עם אנשים וחולק חוויות?
  • האם הוא מגיב כשמישהו מנסה להשיג את תשומת ליבו?
  • האם נימת הקול שלו היא חד גונית?
  • האם הוא מבין את מעשיהם של אנשים אחרים?
  • האם הוא רגיש לאור, לרעש או לחום וקור?
  • האם הוא סובל מבעיות שינה או מבעיות עיכול?
  • האם הפעוט נוטה להתעצבן או לכעוס?

התשובות של ההורה חשובות מאוד בשיקוף מצבו של הילד. אם התשובות לא מעוררות חששות, כנראה שהכול בסדר. אבל אם הילד מגלה בעיות התפתחותיות או מעורר חשד אצל הרופא, הוא יפנה אתכם למומחה לעריכת בדיקות נוספות.

איך מתבצע אבחון לאוטיזם ולסוגי אוטיזם?

אם רופא הילדים קובע שהילד זקוק לבדיקות נוספות, הפגישה הבאה שלכם תהיה עם צוות מומחים לאוטיזם – כמו פסיכולוג או קלינאי תקשורת לילדים. ייתכן גם שיהיה עליכם להיפגש גם עם רופא מומחה בהתפתחות הילד או נוירולוג.

באופן כללי, התחומים העיקריים שאמורים להרים דגל אדום ולהתריע על חשש לאוטיזם, הם: בעיה בחיברות, בעיה בשפה ובהתנהגות והפרעת תקשורת.

מנגנון אבחון האוטיזם מאפשר למטפל לבדוק את הילד בשלושה היבטים עיקריים:

  • הרמה הקוגניטיבית
  • יכולות השפה
  • כישורי החיים של הילד (כמו אכילה, התלבשות והליכה לשירותים)

איך מאבחנים אוטיזם בילדים ?

אבחון קלינאי תקשורת כולל בדיקת כמה קריטריונים. במהלך האבחון הרשמי הילד ייבדק על פי הקריטריונים לאבחון אוטיזם של ה-DSM-IV-TR (Diagnostic and Statistical Manuel of Mental Disorder). 

קלינאי תקשורת לטיפול באוטיזם יבדוק את הקריטריונים הבאים:

  1. בחינת איכות התקשורת:
  • האינטראקציה החברתית 
  • התפתחות הדיבור
  • דפוסי התנהגות
 

2. בחינת פיגור בתפקודים שהופיעו לפני גיל 3, לפחות בתחום אחד מתוך ההיבטים הבאים:

  • ליקויים באינטראקציה חברתית
  • ליקוי בשימוש בשפה לצורך תקשורת
  • לקות או העדר משחק דמיוני 

3. בדיקה כי ההפרעה שמפגין הילד, לא ניתנת להסבר באמצעות תסמונת רט או הפרעה דיסאינטגרטיבית (disintegrative) של הילדות.

אם הילד עונה על שתיים מהבעיות המפורטות בקטגוריות הללו, הוא כנראה נמצא על ספקטרום האוטיזם, ויזדקק לטיפול באוטיזם.

 

על אתגרים הקשורים להפרעת תקשורת בילדים 

ילדים עם אוטיזם חווים קשיים באינטראקציה החברתית. קשה להם להתחבר לתגובות של אנשים אחרים, או לחזות אותם מראש, קשה להם לקרוא רמזים חברתיים, ליצור קשר עין או לנהל שיחה.

יתכן שהם גם לא יתחילו לדבר בגיל שבו ילדים אחרים מתחילים לדבר, ויתכן שיתקשו בכישורים הקשורים להפעלת שרירים כמו ספורט, ציור או כתיבה.

 

על דפוסי התנהגות מוגבלים וחוזרים על עצמם 

ילדים עם אוטיזם עלולים לנדנד את גופם ללא הרף, לחזור על ביטויים או להביע מחאה בגין שינויים בשגרת החיים שלהם. לעתים קרובות הם מעוניינים מאוד בנושא אחד בלבד. הם גם סובלים מסוגיות שונות הנוגעות למערכת החושית, כמו הירתעות מאור חזק או מחום וקור.

 

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

מי מאבחן אוטיזם?

בדרך כלל, איש המקצוע שמאבחן אוטיזם יכול להיות:

פסיכיאטר

קלינאי תקשורת לטיפול באוטיזם

מהי הפרוגנוזה במקרים של אוטיזם?

הפרוגנוזה הנוגעת לילדים עם אוטיזם, תלויה בסוג האוטיזם ובגורמים הנוירולוגיים המאפיינים אותו. בשנים האחרונות יש שיעור גבוה יותר של ילדים עם אוטיזם שמצליחים לשפר את רמת התפקוד, עד לרמת תפקוד עצמאי לחלוטין.

האם ניתן למנוע אוטיזם?

אוטיזם הוא הפרעה מורכבת ללא סיבה ידועה או איזה ׳טריגר׳ מוכר. יחד עם זאת, מדענים מסכימים שהגנטיקה אחראית לכ-90% מהסיכון לאוטיזם.

אף כי כרגע אין תרופה כנגד אוטיזם. הפרעה זו נחשבת כהפרעה על ספקטרום, כוללת מספר סוגי אוטיזם, אך באופן כללי היא מאופיינת במוגבלות נוירולוגית הגורמת לעיכובים התפתחותיים משמעותיים, בעיקר בתפקוד החברתי.

מהם הגורמים לאוטיזם? - מחקרים להבנת האוטיזם ולמניעתו

מחקרים מצאו כי פעולות מסוימות יכולות לעזור לנשים הרות למנוע אוטיזם, וכי הפערים בהתפתחות המוח של הוולד מתחילים כבר בשליש השני של ההיריון. 

הנה כמה עצות לנשים הרות שמבקשות למנוע התפתחות של אוטיזם בעובר הגדל ברחם שלהן.

  • מחקר שנערך על ידי כתב העת ״Molecular Psychiatry״ מצא כי שיעורי האוטיזם גבוהים ב-15% בקרב ילדים שנולדו לאימהות בשנות ה-40 לחייהן, וב-66% בקרב ילדים שנולדו לאבות מעל גיל 50.

  • לידות ברווחים של 5-2 שנים, הן בדרך כלל הבריאות ביותר.

מחקר אחר, שנערך על ידי חוקרי EARLI, בדק את בריאותן של אימהות לילד עם אוטיזם שנכנסו להיריון נוסף. החוקרים עקבו אחרי בריאותן של נשים אלה וחשיפתן למצבים שבהם כימיקלים עלולים להשפיע על ההתפתחות המוקדמת של המוח, ואולי להגביר את הסיכון להתפתחותן של הפרעות עצביות, כמו אוטיזם.

המשפחות שהשתתפו במחקר סיפקו למחקר דגימות ביולוגיות (דם, שתן ושליית התינוק שנולד). בנוסף, התינוקות שנולדו למשפחות אלה, עברו הערכה התפתחותית מגיל 6 חודשים ועד גיל 36 חודשים, כאשר כל ילד עבר אבחון לאוטיזם. החוקרים בדקו גם את הגנום וחיפשו דפוסים גנטיים ואפיגנטיים, שעשויים להיות קשורים לתסמיני האוטיזם.

חוקרי EARLI אספו את הנתונים של 235 המשפחות שהשתתפו במחקר שנערך בצפון קליפורניה, פילדלפיה ובולטימור וניתחו את המידע חסר התקדים.

מחקר זה מצא כמה ממצאים חשובים, שאמורים לשמש בסיס למחקרים נוספים, כגון:

  • נמצא קשר בין רמות ההורמונים הגבריים בלידה לבין ליקויי אוטיזם בגיל 12 ו-26 חודשים. אבל קשר זה נמצא רק אצל תינוקות שהייתה להם אחות גדולה (ולא אח גדול), אולי אוטיזם.

    זה מרמז על כך שהגנטיקה במשפחות עם בת אוטיסטית, עשויה להשפיע על מסלולי המוח שתלויים ברמות הורמוני המין. אבל עדיין יש צורך לערוך מחקרים נוספים כדי לאשש את הממצא.

  • דגימות הזרע שנתרמו על ידי האבות שהשתתפו במחקר גילו דפוסים אפיגנטיים בזרעו של האב, הקשורים לחומרת התסמינים המאפיינים אוטיזם אצל תינוקות לאחר גיל 12 חודשים. דפוסים אלה עשויים לשקף שינויים טבעיים באופן שבו הגברים מייצרים זרע, או לחילופין, לשקף את הסביבה אליה נחשף האב במהלך חייו. גם כאן דרוש מחקר נוסף.

השפעת הגורמים הסביבתיים

 

הקהילה המדעית גילתה שלעתים קרובות גורמים סביבתיים ממלאים תפקיד בהתפתחות של סוגי אוטיזם שונים, כולל אוטיזם תקשורתי.

דרכים למניעת אוטיזם שעלול להיווצר בגין נסיבות סביבתיות:

  • צמצום החשיפה לרעלים

  • נשים בהריון יכולות להגן על עצמן בשעות שבהן האוויר מזוהם במיוחד, על ידי מסיכות או אי יציאה מהבית 

  • להימנע מאלכוהול, טבק וקפאין 

  • להשתמש במוצרי טיפוח ירוקים כדי להפחית את החשיפה לכימיקלים מזיקים 

  • לשמור על תזונה בריאה, להימנע ממזון משומר, בקבוקי מים מפלסטיק או שימוש מופרז בטלפון הסלולרי. 

  • בדיקות סדירות אצל הרופא הן חשובות. לבריאות של האם לאורך ההיריון יש השפעה משמעותית על ילדים שטרם נולדו.

     

כלומר, תכנון היריון טוב ונקיטה בצעדים המודעים לבריאות טובה, יכולים לסייע לנשים הרות למנוע אוטיזם.

בחינת שורשי הפרעת התקשורת

קיימים מחקרים רבים העוסקים בחקר האוטיזם ומתמקדים בשיפור הטיפול באוטיזם על ידי בחינת שורשי הפרעת התקשורת.

רוב המטפלים באנשים וילדים עם אוטיזם יוצאים מתוך ההנחה שחלק מהאתגרים הנפוצים ביותר, המשפיעים על חיי היום יום של ילד עם אוטיזם, כרוכים באינטראקציה החברתית. ילדים עם אוטיזם נוטים להיות פחות תקשורתיים מבחינה חברתית, בהשוואה לילדים אחרים, הם מעוניינים הרבה פחות בייזום שיחות, במשחק משותף ועוד. 

בעקבות הנחה זו, קלינאי התקשורת משתמשים בהתערבויות התנהגותיות כדי לעודד התנהגות חברתית, ממנה נוטים ילדים עם אוטיזם, להימנע.

 

אבל מה באמת מונע את האינטראקציה החברתית?

לפי רעיון המוטיבציה החברתית, רוב האנשים נהנים לתקשר עם אחרים (למשל ליצור קשר עין או לשתף אחרים בחוויות שלהם), בעיקר בגלל שהם נהנים מהדופמין המשפיע על מרכזי התגמול וההנאה של המוח, ומופעל כאשר הם מתקשרים עם אחרים.

מחקר שערכה  קתרין סטאברופולוס (Katherine Stavropoulos), בדק את השערת המוטיבציה החברתית, הגורסת, בין השאר, כי ילדים ומבוגרים עם אוטיזם לא חווים את ההנאה המתגמלת שמעניקה לנו האינטראקציה החברתית, ולכן הם לא יוצאים מגדרם כדי לקיים מגעים עם אנשים אחרים. 

בנוסף, צריך לזכור כי אחת הגישות המקובלות היא שאנשים עם אוטיזם רגישים לחוויות החושיות היומיומיות כמו מראות וקולות, ובגלל רגישות יתר זו, מוצע להם להימנע גם מאינטראקציות חברתיות, מחשש שמא הן יסעירו וירגשו אותם יתר על המידה. 

 

לאור גישה זו, מעניין לראות את ממצאי המחקר של סטאוורופולוס:

ממצאי מחקר זה הראו, בין השאר, כי:

  • ילדים עם אוטיזם לא הראו פעילות מוחית חזקה כשציפו למחשוב חיובי (סמיילי), שהתשובה שנתנו הייתה נכונה; לעומת ילדים ללא אוטיזם שהראו פעילות מוחית חזקה מאוד באותן נסיבות.

    ממצאים שכאלה תומכים ומרחיבים את השערת המוטיבציה החברתית – לפיה, ייתכן שילדים עם אוטיזם, לא רק מרגישים פחות מתוגמלים בעקבות אינטראקציות חברתיות, אלא שבעיניהם אינפורמציה חברתית נתפסת כמתגמלת הרבה פחות מאשר אינפורמציה לא חברתית. 

    לממצא זה יש השלכות חשובות על אפשרויות היישום בחיים האמתיים – כי אם הסימנים הלא חברתיים המתרחשים בסביבת הילד האוטיסטי מתחרים על תשומת הלב שלו – הם יסיחו את דעתו מהאינטראקציה החברתית שלו.

  • המחקר בדק גם את נושא עיבוד התגמולים – פעילות המוח שקשורה למתן תשובה נכונה. ילדים עם אוטיזם הראו פעילות מוחית נמוכה יותר ל׳עיבוד התגמול׳ או המשוב שקיבלו, בהשוואה לפעילות המוחית החזקה יותר הילדים האחרים.

    יחד עם זאת, מחקר זה חשף גם כי ילדים עם אוטיזם חוו פעילות מוחית רבה יותר כאשר הם התבקשו לשים לב למידע שהוזרם לחלל ולהגיב אליו. פעילות מוחית זו עשויה לרמוז על כך שילדים עם אוטיזם חשו ריגוש גדול יותר מהבחינה החושית של מה שראו.

וכעת נשאלת השאלה, האם לפי מחקר זה אנשים עם אוטיזם חווים קשיים עזים יותר כשמדובר באינטראקציות חברתיות, בגלל שהם מוצאים אותן גם פחות מתגמלות ופחות מרגשות מהאינטראקציות האחרות, ולא בגלל שהם יותר מדי רגישים אליהן?

תרגום המחקר להתערבויות המתקיימות במסגרת הטיפול המותאם אישית

ממצאים מחקר זה עשויים להצביע על כך שהתערבויות התנהגותיות במקרים של אוטיזם, צריכות לשאוף הן להגדלת ערך התגמול בגין השתתפות באינטראקציות חברתיות, והן לשמירה על הילד מפני רגישות יתר שתרתיע אותו.

זה לא יועיל אם קלינאי התקשורת ינקוט במיומנויות התערבות מצוינות לאינטראקציות חברתיות, אבל הילד לא יוכל להגיב אליהן, כי הוא מוצא שהאור בחדר בוהק מדי עבורו, או שקולות המשאית הנוסעת לאחור ולא מפסיקה לצפצף מטרידים אותו.

מחקרים נוספים בדרך – שדוגלים בטיפול מותאם אישית למצב הספציפי של המטופל עם אוטיזם: 

  • מעקב מוחי לא פולשני, לפני או אחרי התערבות במיומנויות החברתיות, במטרה לאמוד את השינויים החלים בפעילות המוח, בתגובה לטיפול – עשוי לעזור למטפלים להבין מדוע ההתערבויות ההתנהגותיות הנוכחיות בהן הם נוקטים מיטיבות את מצבם של חלק מהילדים, אבל לא של ילדים אחרים. הבנה זו תאפשר למטפל לעצב גישות מותאמות אישית שיאפשר למקסם את תועלת הטיפול לכול ילד וילד.

  • בחינת תפקידה של החרדה באתגרים חברתיים הקשורים באוטיזם. מחקר זה משער שילדים מסוימים עשויים להימנע מאינטראקציות חברתיות עקב חרדה, בעוד שאחרים סתם מתעניינים פחות באינטראקציות שכאלה. אם ההשערה תאושש, זו עשויה להיות הזדמנות נוספת להתאמה אישית של ההתערבויות שמציע המטפל לילד, ובכך להפוך אותן להרבה יותר יעילות.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

אולי יעניין אותך גם?

אבחון קלינאי תקשורת

אבחון קלינאי תקשורת קלינאי תקשורת מספקים אבחונים וטיפולים במקרים הקשורים להפרעות דיבור, שפה או תקשורת. מטרת הייעוץ והטיפול שמציע קלינאי התקשורת, היא להקל על תהליך

קראו עוד »

הפרעת תקשורת

הפרעת תקשורת הפרעות תקשורת עלולות להשפיע על האופן שבו אדם קולט, שולח, מעבד ומבין את הרעיונות שהוא שומע. הפרעות תקשורת עלולות להחליש את כישורי הדיבור

קראו עוד »

אוטיזם

אוטיזם עד לאחרונה דיברו המומחים על סוגים שונים של אוטיזם, כמו הפרעה אוטיסטית או תסמונת אספרגר, אולם היום, כל ההפרעות הללו נקראות ״הפרעות על ספקטרום

קראו עוד »
קלינאי תקשורת

קלינאי תקשורת לילדים

קלינאי תקשורת לילדים אם ילדכם מתקשה לקרוא או לאיית, אם הוא מפגין קשיים בדיבור ובהפקת צלילים, קרוב לוודאי שטיפול על ידי קלינאי תקשורת מוסמך ומיומן

קראו עוד »

מעוניינים בשיחת ייעוץ מקלינאי/ת תקשורת מומלץ באיזור שלכם? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם:

דילוג לתוכן