תואר שני בקלינאות תקשורת

לאחר שתסיימו את לימודי התואר השני בהפרעות תקשורת ותעמדו בכל הדרישות הלימודיות – תהיו זכאים לקבל מהמוסד האקדמי בו למדתם, תעודת תואר שני, כלומר: תואר MA – מוסמך בהפרעות תקשורת.

מהם תנאי הקבלה לתואר שני בקלינאות תקשורת?

תנאי הקבלה לתואר שני במוסדות האקדמיים, דורשים בדרך כלל:

• תואר ראשון בהפרעות תקשורת ממוסד אקדמי מוכר, בממוצע של 80 לפחות.
• במקרה שהתואר הראשון שלכם אינו בתחום הפרעות תקשורת, יתכן שתידרשו להשתתף בלימודי השלמה, על פי קביעת ועדת הקבלה. בנוסף, חשוב להבין שיתכן שללא תואר ראשון בהפרעות תקשורת, תוכלו להתקבל רק למסלול המחקרי. למעשה, לא תוכלו לעסוק כקלינאי/ת תקשורת, אלא רק כמדריכים בתחום או כחוקרים.
• יש מוסדות שיידרשו מכם לעבור ראיון קבלה אישי ו/או להציג המלצות אקדמיות מהמוסד בו קיבלתם את התואר הראשון.
• בוגרי תואר ראשון שביצעו הסבה לקלנאות תקשורת

מהם השיקולים לבחירת מקום הלימודים?

מוסדות אקדמאיים המציעים לכם לימודי תואר שני בקלינאות תקשורת, כוללים, בין השאר, את המכללה האקדמית הדסה , אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת אריאל.

יש אלמנטים רבים שמצטברים והופכים את המוסד האקדמי המסוים לייחודי. אף על פי שאף אחד מהאלמנטים הללו לא הופך את המוסד לטוב או לגרוע, בסך הכול ההבדלים הללו יכולים לסמן איזה מוסד יהיה הבחירה הטובה ביותר עבורכם.

זכרו, מה שהופך את מוסד הלימודים ל׳נכון׳, תלוי באמת במה שאתם רוצים להשיג מההכשרה ומהחוויה הלימודית שלכם.

כל אחד מהמוסדות המציעים תואר שני בהפרעות תקשורת, הוא ייחודי. אם תצליחו להבדיל ביניהם, יהיה לכם הרבה יותר קל לזהות את הגורמים שהופכים את המוסד למתאים לכם. הנה כמה שיקולים מרכזיים שיעזרו לכם לזהות את ההבדלים בין המוסדות האקדמאים:

• מיקום – קל יותר ללמוד במוסד אקדמי קרוב לביתכם.
• התמחויות – למרות שרוב המוסדות מציעים שילוב של קורסים אקדמיים (כמו מדעי הרוח ומדעי הטבע), ואחרים ממוקדים באופן מקצועי כמו בחשבונאות או באמנות, יש מוסדות המדגישים תחום מסוים יותר מאחרים. חלקם גם מתמחים בתחומים מסוימים, בין אם בהוראה או במחקר.
• התמקדות במחקר – לעומת המכללות, האוניברסיטאות נדרשות לבצע מחקרים. בין האוניברסיטאות האלה, יש כאלה שבהן יש מגוון רחב של מחקרים, בעוד שאחרות מתמקדות בתחומי נישה מסוימים. אם אתם שוקלים להשתלב בתחום המחקר, כדאי ללמוד באוניברסיטה שיש לה מוניטין בתחום המחקר.
• איכות ההוראה – יש מוסדות אקדמאיים המעמידים צוות הוראה חזק יותר בתחומים מסוימים, מאחרים. אמנם, המשובים על ההוראה הם תמיד סובייקטיביים, אבל כדאי לקחת אותם בחשבון.
• תוצאות הבוגרים – בדקו את שיעורי התעסוקה של הבוגרים. אלה יכולים להעיד על כושר ההשתלבות של בוגרי המוסד האקדמי בעולם העבודה, כאשר הנתונים ישתנו לפי תחום הלימודים, המוסד ומיקומו.
• שביעות רצון הבוגרים – כמו המשוב על איכות ההוראה, כך גם המשוב של הסטודנטים לגבי חוויית הלימוד, הוא סובייקטיבי. אבל אפשר לנסות להיעזר בהם.

אילו אפשרויות תעסוקה הוא מציע לבוגרים?

כבעלי תואר שני בהפרעות תקשורת, אתם יכולים להתמודד על משרות בכירות המיועדות לקלינאי תקשורת עם תארים מתקדמים. בנוסף, תוכלו להשתלב בתחום המחקר ו/או לעסוק בהוראה במוסדות האקדמאיים השונים.

כבוגרי תואר שני, עם תואר ראשון שגם הוא בתחום הפרעות התקשורת, תוכלו להשתלב במגוון מסגרות טיפוליות, ולעסוק כקלינאי תקשורת לילדים או כקלינאי תקשורת למבוגרים – הן במסגרות הפורמליות והן במסגרות הבלתי פורמליות כמו:

• בבתי הספר
• בחינוך המיוחד
• בבתי חולים
• במרפאות או במכוני טיפול שונים
• בקליניקה עצמאית
• או בעמותות המתמקדות בבעלי צרכים מיוחדים

נדגיש שוב: אם התואר הראשון שלכם לא בתחום הפרעות התקשורת, לא תוכלו לעסוק בטיפול כקלינאי תקשורת, אבל פתוחות בפניכם משרות בתחום המחקר וההוראה.

לחצו כאן כדי לדעת עוד מידע על להפוך לקלינאי תקשורת