קלינאות תקשורת - לימודי ערב

מתייחסות לקשיי הגייה, לקושי המתבטא בהוספה, החלפה, השמטה או עיוות של צלילים במילים. דוגמה לכך היא כשילד אומר ׳ביון׳ במקום ׳בלון׳, כלומר החלפת הצליל ל׳ ב-י׳.

 מתייחסות לקשיים בקצב, בזרימה, במהירות או בקצב הדיבור. אחת הדוגמאות הידועות להפרעת שטף הוא הגמגום, כשאדם חוזר על צלילים במילים או מדבר עם עצירות מביכות בין המילים.

מתייחסות לדיבור שנשמע מאנפף או כדיבור עם אף סתום באופן מתמשך. הפרעות אלה עשויות לנבוע מחסימות או משיבושים בזרימת האוויר בחלל האף או הפה. הפרעות תהודה קשורות לחך שסוע, להפרעות נוירולוגיות ולשקדים מוגדלים.

 נגרמת לעתים קרובות משבץ מוחי או ממצבים במערכת העצבית המשפיעים על שרירי הפנים ותפקודם (כמו טרשת נפוצה). בעיה זו מופיעה כקושי בשליטה בשרירים הנדרשים לדיבור. אדם עם דיסארתריה עשוי לדבר באיטיות, להבליע מילים ולהישמע מתוח ונחנק.

משפיעה על יכולתו של אדם להבין את השפה ולהשתמש בה, בין אם באופן מילולי ובין אם בקריאה וכתיבה – או בשניהם. אפזיה ידועה כהפרעת תקשורת נרכשת הנגרמת לרוב כתוצאה משבץ מוחי.

 אנשים עם הפרעות קוגניטיביות-תקשורתיות סובלים מפגיעה בחלק המוח שעוזר לנו בחשיבה. אנשים אלה עלולים להיראות מפוזרים, אימפולסיביים, מוסחי דעת או שכחנים. תופעות אלה מתרחשות בדרך כלל בגלל בעיות ביולוגיות, כמו התפתחות מוחית לא תקינה, מצבים נוירולוגיים שונים, פגיעה מוחית או שבץ מוחי.

 אתגרים אלה מתייחסים לקושי של אדם להבין או לתפוס את מה שנאמר לו. אדם עם קשיים בקליטת השפה מתקשה לעקוב אחר הוראות, עשוי להיראות כחסר עניין או כמי שדעתו מוסחת כאשר מישהו מדבר אליו, או שיש לו אוצר מילים מוגבל. הגורמים לקשיים אלה נובעים מהפרעות התפתחותיות או מבעיות כגון תסמונת דאון, אוטיזם ועיכובים התפתחותיים, כמו גם אובדן שמיעה או בעיות סביבתיות (למשל, כשילד מתפתח בסביבה שבה לא קיים גירוי שפתי).

 בעיות אלה מתייחסות לקושי של אדם לבטא את עצמו באמצעות השפה. ישנם כמה סימני היכר לקשיים אלה, כגון: שימוש בשפה דקדוקית לא מדויקת (כמו ׳אני שותה כוס׳, במקום ׳אני שותה מכוס׳). בדומה לקשיי קליטת השפה, חלק מהגורמים לקשיים בשימוש בשפה הם עיכובים התפתחותיים, הפרעות וליקויים התפתחותיים או אובדן שמיעה.

 אדם המתקשה בתקשורת החברתית שלו, עשוי להיראות מביך או כמי שאינו מבין את הסיטואציה. ייתכן שלא יוכל להתאים את השפה שלו למצבים חברתיים שונים (למשל שינוי השפה כשהוא מדבר עם המורה לעומת עם החבר), יתקשה לזהות את סימני התקשורת הבלתי מילוליים ולהתקשות לתקשר בנסיבות חברתיות (למשל לברך, לשאול שאלות). קשיים בתקשורת חברתית ידועים כסימן היכר של אוטיזם, ויכולים להופיע גם במצבים אחרים, כמו לאחר פגיעה מוחית טראומטית או בגלל עיכובים התפתחותיים.