מהו אבחון פסיכודידקטי?

׳אבחון׳ הוא תהליך פורמלי שנועד לזהות לקויות למידה או מצבים מאתגרים אחרים, כמו הפרעת קשב וריכוז -ADHD  (Attention Deficit Hyperactivity Disorder).

אבחון פסיכודידקטי יכול להישמע אולי כמו מונח רפואי, ובהיבטים מסוימים הוא אכן כזה. בכול מקרה, במיוחד כשמדובר באבחון ילדים, חשוב לזכור שהאבחון לרוב לא נותן התרשמות מדויקת של ׳מה הילד יכול לעשות ומה לא, וכיצד יתפתח׳. האבחון גם לא אומר איך הילד יהיה או איך ייראו החיים של הוריו.

בגדול, האבחון הוא עבודת פרשנות. לכן, למרות שהורים עשויים להעריך מאוד את קבלת ממצאי האבחון, עדיין חשוב לזכור ששום דבר לא יוכל לעזור להורים להבין טוב יותר את צרכיו של הילד, מאשר האינטראקציה שלהם עם ילדם.

מהו אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכו דידקטי כולל שני מבחנים שונים:

  • אבחון פסיכולוגי – מבחן הבודק את המצב הנפשי, הרגשי ורמת האינטליגנציה (IQ).
  • אבחון דידקטי – מבחן הישגים סטנדרטי הבודק יכולות קריאה, כתיבה וחשבון.

אבחון פסיכודידקטי נועד לאשר אם לאדם יש לקות למידה או לא. האבחון מספק גם תמונה ברורה של הפרופיל הקוגניטיבי האישי ושל החוזקות והחולשות של האדם.

אבחון דידקטי נועד למדוד:

  • את יכולת העיבוד הקוגניטיבית – כולל חשיבה לוגית, זיכרון, קשב ותפקוד ביצועי.
  • ואת רמת הידע הלימודי הנוכחי של הילד, במקצועות השונים

האבחון אמור לסנן את תפקודו החברתי, ההתנהגותי והרגשי של הילד. אבחון זה יכול להגדיר באופן ספציפי הן את נקודות החוזק והן את נקודות החולשה של הילד, ובכך לאפשר לצוות המורים להגביר את החוזקות שלו תוך התמקדות גם בתגבור נקודות החולשה שלו.

עבור ילדים רבים האבחון הפסיכודידקטי הוא הצעד הראשון לא רק לקבלת אבחון רשמי, אלא גם לקבלת גישה למגוון התערבויות ותוכניות תמיכה שיעזרו להם להצליח בלימודים.

מבוגרים או ילדים שחווים קשיי למידה משמעותיים ורוצים לברר מה הגורם לכך, או זקוקים לתמיכה נוספת (שיכול למשל להעניק אבחון פסיכודידקטי לסטודנטים, לתלמידי בתי ספר ולאנשים עובדים), יכולים היום לפנות לאחד ממכוני האבחון המוכרים על ידי משרד החינוך, ולקבל אישור המזכה אותם בהתאמות שונות שיסייעו להם לבצע משימות ביתר הצלחה.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

קלינאות תקשורת

מי מבצע אבחון פסיכודידקטי?

כיוון שמדובר באבחון הכולל שני סוגי אבחונים, פסיכולוגי ודידקטי, נדרשים גם שני סוגים של מאבחנים.

אבחון פסיכולוגי – מבוצע על ידי פסיכולוג מוסמך בתחום (לרוב, פסיכולוג חינוכי).

אבחון דידקטי – יכול להתבצע על ידי מאבחן מומחה ומוסמך (למשל, אבחון קלינאי תקשורת).

אגב, יש אפשרות לעבור אבחון על ידי קלינאי תקשורת לילדים או על ידי קלינאי תקשורת למבוגרים

מתי כדאי לפנות לאבחון פסיכודידקטי?

אם הילד מתקשה, הן מבחינת ההתנהגות והן מבחינת הלימודים, בית הספר עשוי להמליץ על אבחון פסיכודידקטי. גם ההורים יכולים לבקש שילדם יעבור אבחון שכזה.

מהם הסימנים שעשויים להעיד על הצורך באבחון פסיכודידקטי?

כל הילדים מתקשים מדי פעם בלימודיהם בבית הספר. זה נורמלי שילד מבריק בתחום מסוים אבל נאבק באופן מתמיד בשיעורי המתמטיקה. זה גם נורמלי שלפתע, במשך שבועות או חודשים הילד מתקשה מבחינה חברתית והתנהגותית. יחד עם זאת, אם הילד שלכם נאבק ללא הרף ובעקביות בקשיים מסוימים, למרות העזרה הנוספת שסיפקתם לו, כדאי שיעבור אבחון פסיכודידקטי לילדים (או אם מדובר בסטודנטים, אבחון פסיכודידקטי למבוגרים).

כמה מהסימנים שיכולים להעיד על כך שהילד יוכל להפיק תועלת מאבחון פסיכודידקטי, כוללים:

  • החמרה הולכת וגוברת ביחס שלו לבית הספר (למשל, הוא איבד כל עניין בבית הספר ככלל, או שהוא מאמין שבית הספר הוא מקום גרוע).
  • הילד מפריע בשיעורים.
  • הילד נכשל ברכישת מיומנויות בסיסיות המתאימות לקבוצת הגיל שלו, בתחום האינטלקטואלי, בתחום החברתי ובתחום ההתנהגתי.

קחו בחשבון כי סביר להניח שילד שמפריע ומפגין התנהגות גרועה רק בבית הספר ולא בבית, סובל מלקות למידה ולאו דווקא מבעיות התנהגות.

ילד עם לקות למידה, שאינו מאובחן, עשוי לפתח בעיות התנהגות בגלל הבלבול, התסכול או פשוט מתוך הרצון ליצור הסחות דעת מבעיות הלמידה שלו. לפעמים, הוא יפריע בשיעורים גם כדי להימנע מביצוע מטלות שהוא לא יכול להשלים בקלות, או כדי להימנע מלהיראות פגיע מול בני גילו.

לפעמים, הצורך באבחון פסיכודידקטי עשוי להתברר רק כשהילד גדל.

ילדים אינטליגנטיים רבים עם לקויות למידה, או הפרעת קשב וריכוז, לומדים לפצות על החולשות שלהם כשהם לומדים בבית הספר היסודי, ומצליחים להסוות אותם בהצלחה במשך שנים. אבל כאשר הם נתקלים בתוכניות הלימודים המאומצות יותר, בחטיבת הביניים או בתיכון, אז מתחילות לקויות הלמידה שלהם לצוף ולהיחשף.

אל תניחו שרק בגלל שהילד עבר בהצלחה את שנות הלימוד המוקדמות, אזי קשיים קוגניטיביים, התנהגותיים וחברתיים אינם מנת חלקו. וכשהוא מתחיל לגלות התנגדות ללימודים, אל תמהרו לכנות אותו ׳עצלן׳ או לכעוס עליו כאילו לא אכפת לו.

אם הילד, שכבר סיים את בית הספר היסודי, מתחיל לאבד עניין בלימודים ובבית הספר, נראה כמי שמתאמץ פחות להצליח, או הופך ליותר ויותר מרדן במסגרת השיעורים, בהחלט כדאי לשקול לקחת אותו לאבחון פסיכודידקטי. גם בגיל הנעורים וגם בשנים הסטודנטיאליות, עדיין ניתן להפיק תועלת רבה מתוכניות התמיכה שמשרד החינוך מציע לתלמידים עם לקויות למידה.

מהו התהליך באבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי הוא תהליך אינטנסיבי הכרוך בראיונות עם ההורים והילד ולפעמים גם עם המורים, ומפגשים אחד על אחד לעריכת מבחנים ותצפיות על הילד.

האבחון נמשך בדרך כלל 3 פגישות, כאשר בפגישה הראשונה המאבחן יראיין את הנבדק וההורים, ויאסוף כל מידע רלוונטי הנוגע להיסטוריה ההתפתחותית והרפואית של הנבדק.

במהלך הפגישות יעבור הנבחן סדרה של מבחנים שנועדו לחקור מספר היבטים הקשורים ליכולות בסיסיות, כגון:

  • קריאה, כתיבה ואיות.
  • מוטוריקה עדינה וכתב היד.
  • מיומנויות למידה בסיסיות: מודעות פונולוגית, מהירות עיבוד המידע, זיכרון, הדיבור והשפה והעיבוד השמיעתי והחזותי.

 

מטרת האבחון היא:

  • לאבחן לקות למידה, אם זו נתמכת על ידי ממצאי האבחון.
  • להעריך ביצועים במגוון היבטים, כדי שאפשר יהיה להעריך ולשקול את נקודות החוזק והחולשה של האדם. זו אינה בחינה, ולכן אין ׳עובר׳ או ׳נכשל׳. הכוונה היא לנסות לחשוף את סגנון הלמידה או סגנון העבודה האישי של האדם, מה עובד או לא עובד עבורו.
  • לאסוף מידע על מיומנויות קריאה, איות וכתיבה.
  • לזהות האם יש אי התאמה ברורה בין רמת היכולת והפוטנציאל הכללי, לבין הישגי הקריאה והכתיבה בפועל.
  • לשקול גורמים אחרים שאולי יש להם השפעה על קשיי הלמידה.
  • לזהות אם האדם יוכל להיעזר בהתאמות שונות, כדי להשיג ציונים טובים במבחנים בפרט ובלימודים בכלל.
  • לזהות האם יש צורך לבצע התאמות סבירות במקום העבודה של האדם, כדי שיוכל לממש את הפוטנציאל שלו.

מה קורה לאחר האבחון?

לאחר השלמת תהליך האבחון, ההורים יקבלו דוח מלא המפרט את שלל היכולות והצרכים של הילד. מסקנות האבחון יוצגו בדוח כתוב, אשר יספק הוכחות לכך שהילד אכן אובחן כלקוי למידה (או לא); ימליץ על הערכות נוספות במידת הצורך, כמו אבחון להפרעת קשב וריכוז בילדים או במבוגרים; ויציע המלצות הנוגעות לדרכי התמיכה וההתמודדות עם לקות הלמידה הספציפית של הנבחן, בהקשר של הלימודים, העבודה ו/או חיי היומיום.

לאחר האבחון, המאבחן יוכל לספק תובנות מסוימות, אבל הוא יזדקק לזמן נוסף כדי לחשב את ציוני המבחן ולנתח את התוצאות על מנת לתת אבחנה מדויקת. מידע זה יסופק בדוח מסכם, קרוב לוודאי מספר ימים לאחר הפגישה האחרונה.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

אבחון ללקויות למידה

המונח ׳לקויות למידה׳ הוא למעשה מעין ׳מטריה׳, אשר מתחתיה חוסים מספר לקויות למידה אחרות, ספציפיות יותר, כמו אלה המצוינות להלן:

  • דיסקלקוליה (Dyscalculia) – לקות למידה המשפיעה על היכולת להבין מספרים וללמוד מתמטיקה. לקות זו קשורה לקושי בייצוג ובעיבוד מספרים בסיסיים. זה מקשה על כימות קבוצות ללא ספירה, ועל שימוש בתהליכים לא מילוליים, להשלמת פעולות מספריות פשוטות ולהערכת גדלים יחסיים של קבוצות. דיסקלקוליה פוגעת בחשיבה הכמותית.
  • דיסגרפיה (Dysgraphia) – לקות למידה המשפיעה על היכולת לכתוב ביד ועל המוטוריקה העדינה. מקור הדיסגרפיה הוא בקושי באחסון ובשליפה אוטומטית של ספרות ואותיות. דיסגרפיה עשויה לפגוע בתפודים ניהוליים (למשל, תכנון וארגון).
  • דיסלקציה (Dyslexia) – לקות למידה המשפיעה על הקריאה ועל מיומנויות עיבוד הקשורות לשפה. הדיסלקציה מאופיינת במאבק לזהות מילים, והיא פוגעת בהבנת הנקרא. דיסלקציה עלולה לפגוע ביכולת לחבר אותיות עם צלילים בצורה מדויקת.
  • לקות למידה לא מילולית – מקשה לפרש רמזים לא מילוליים, כמו שפת גוף והבעות פנים. יתכן שזה מעיד גם על קואורדינציה לקויה.
  • הפרעת שפה – בעל פה או בכתב, וקושי בהבנת הנקרא – הם ליקויי למידה המשפיעים על הבנת האדם את מה שהוא קורא או את מה שאומרים לו. היכולת שלו לבטא את עצמו בעל פה, עשויה גם היא להיות מושפעת מלקות למידה זו.

 

הפרעות קשורות

  • דיספרקסיה (Dyspraxia) – הפרעה הגורמת לבעיות בתנועה וקואורדינציה, בשפה ובדיבור.
  • הפרעה בתפקוד הביצועי – הפרעה המשפיעה על התכנון, הארגון, האסטרטגיה, על תשומת הלב לפרטים ועל ניהול הזמן והמרחב.
  • הפרעת קשב וריכוז – ADHD – כוללת קושי להישאר ממוקדים ולשמור על תשומת לב כמו גם קושי בשליטה בהתנהגות והיפראקטיביות.

אבחון להפרעת קשב וריכוז

אבחון להפרעות קשב וריכוז במבוגרים ובילדים, יכול להיות מציל חיים!

הפרעת קשב וריכוז – ADHD, יכולה להשפיע על תחומי החיים השונים, החל ממערכת היחסים המשפחתית, דרך החברויות והלימודים בבית הספר, ועד להערכה העצמית ולתחושת הביטחון העצמי.

למרות שילדים עם ADHD הם במקרים רבים ילדים מבריקים ומוכשרים, תופעות כמו אימפולסיביות, עצבנות והסחות דעת, עשויות לעכב את ההתקדמות שלהם ולפגוע ברמת הביצועים שלהם.

עם הזמן, בעיות התנהגות – אשר כוללות נטייה לשכוח להכין מטלות, תנועות עצבניות בלתי פוסקת, והפגנת הפכפכות רגשית – עלולות להגדיר את הילד ולהאפיל על כל שאר הכישורים והיכולות שלו.

אבחון מקיף להערכת ADHD, יכול לעזור למתן את ההשפעות השליליות של הפרעת קשב וריכוז. אבחון קוגניטיבי מיוחד זה מספק תובנות על מוח האדם, שלא יסולאו בפז ומציע מידע שיוכל לשפר את איכות חייו מידית.

הורים רבים דוחים את האבחון. הם חוששים מפני סטיגמות, ומאמצים את גישת ה׳נחכה ונראה׳, אבל דחייה זו עשויה לעלות ביוקר. אבחון חומרתה של הפרעת הקשב מוקדם יותר, יוכל למזער תופעות לוואי ארוכות טווח. וככלל, התערבות מוקדמת יכולה לשמור על תחושת הביטחון של הילד ובו בזמן גם על שמחת הלמידה שלו.

האם אפשר לעבור אבחון פסיכודידקטי באופן פרטי?

אפשר לעבור אבחון פסיכודידקטי באופן פרטי, אבל חשוב לוודא שאבחון זה אכן מוכר על ידי משרד החינוך.

אחרי הכול, אתם זקוקים לאישור משרד החינוך כדי לקבל הקלות והתאמות הן בבית הספר והן במוסדות העל יסודיים. לכן, השאלה הראשונה שעליכם לשאול את המאבחן: האם האבחון מוכר על ידי משרד החינוך?

מהו משך האבחון?

אבחון פסיכודידקטי כולל, לרוב, 3 מפגשים, כשכול מפגש נמשך מספר שעות:

  • המפגש הראשון הוא למעשה מפגש היכרות עם ההורים או אם הנבחן המבוגר, כדי לקבל מידע מקיף על הילד / המבוגר שעומדים לעבור את האבחון.
  • המפגש השני והשלישי מוקדשים לאבחונים עצמם, כאשר סיום הפגישה השלישית כולל גם שיחת משוב וסיכום האבחון.

 

כמה עולה אבחון פסיכודידקטי?

מחיר האבחון הפסיכודידקטי משתנה לפי המיקום הגיאוגרפי של המכון לאבחון ולפי המוניטין שלו. כיוון שמדובר ב-3 מפגשים ארוכים לפחות, מחירי האבחון עשויים לנוע בין 2,000 ₪ ל-4,000 ₪.

אם האבחון מיועד לצעירים עד גיל 17 או 18, תוכלו לפנות לקופת החולים ולבקש סיוע במימון האבחון:

  • קופת חולים כללית, מציעה השתתפות במימון למבוטחי כללית מושלם.
  • קופת חולים לאומית, מציעה השתתפות במימון למבוטחי לאומית זהב.
  • קופת חולים מכבי, מציעה השתתפות במימון למבוטחי מכבי שלי.

בנוסף:

  • יתומי צה״ל מקבלים סיוע כספי למימון האבחון, ממשרד הביטחון
  • אנשים ממשפחות מעוטות יכולות, יכולים לפנות למשרד החינוך לקבלת סיוע
  • יש ארגונים שונים המציעים סיוע כספי לאבחונים פסיכודידקטיים, כמו:
    • הביננו, בבית שמש
    • מרום, בכפר הירוק
    • ניצן, בתל אביב
    • אחיה, בבני ברק
    • הבית של רונית, בכפר סבא
    • יד אליעזר, בירושלים

לקויות למידה – לקויות נסתרות

לקויות למידה יכולות לנבוע מגורמים גנטיים ו/או נוירו-ביולוגיים, המשנים את תפקוד המוח באופן המשפיע על תהליך קוגניטיבי, אחד או יותר, הקשור ללמידה. מדובר בבעיות עיבוד מידע שעלולות להפריע לאדם ללמוד מיומנויות בסיסיות כמו קריאה, כתיבה ומתמטיקה. בעיות אלה יכולות להפריע גם לרכישת מיומנויות ברמה גבוהה יותר כמו: ארגון, תכנון זמן, חשיבה מופשטת, זיכרון ותשומת לב לטווח הארוך או הקצר.

חשוב מאוד להבין שליקויי למידה יכולים להשפיע על היבטים רבים בחיי האדם, הרבה מעבר ללימודים, והם יכולים לבוא לביטוי גם ביחסים עם המשפחה, החברים, והעמיתים במקום העבודה.

הסימנים המעידים על אפשרות קיומם של לקויות למידה הם אתגרים המתבטאים בלימודי הקריאה, הכתיבה ו/או המתמטיקה. לכן, הם מאובחנים בדרך כלל במהלך שנות הלימוד. עם זאת, חלק מהילדים או הנערים, לא עברו אבחון פסיכודידקטי עד שהגיעו למוסדות העל תיכוניים או החלו להשתלב בעולם העבודה.

אנשים עם לקויות למידה, שאף פעם לא עברו אבחון, יכולים לעבור את החיים בלי להבין למה יש להם קשיים לימודיים, ולמה הם נתקלים בבעיות בעבודה שלהם או ביחסים שלהם עם בני המשפחה והחברים.

חשוב לא לבלבל בין לקויות למידה, לבין בעיות למידה הנובעות מסיבות שונות, כמו לקויות ראייה, לקויות שמיעה, הפרעות מוטוריות, מוגבלות שכלית, הפרעה רגשית או הזנחה סביבתית, תרבותית או כלכלית.

כללית, לא אחת, אנשים עם לקויות למידה הם בעלי אינטליגנציה שהיא מעל לממוצע. לעתים קרובות נראה שקיים פער משמעותי בין הפוטנציאל שלהם לבין ההישגים שהם מפגינים בפועל. מסיבה זו, לקויות למידה נקראות גם ׳לקויות נסתרות׳. אחרי הכול האדם נראה ׳נורמלי׳ לגמרי, נראה שהוא מבריק ואינטליגנטי, אז איך זה ייתכן שהוא מפגין רמת מיומנויות דלה, שאינה מצופה מאדם בגילו או ברמת האינטליגנציה שלו?

למרבה הצער לא ניתן לתקן או לרפא את לקות הלמידה, האתגר אתו מתמודדים אנשים רבים כל החיים. יחד עם זאת, עדיין תמיכה, התערבות והתאמות לימודיות, מאפשרות גם לאנשים עם לקויות למידה להצליח בבית הספר, באקדמיה, בעבודה ובמערכות יחסים במשפחה ובקהילה.

 

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

אבחון קלינאי תקשורת

אבחון קלינאי תקשורת קלינאי תקשורת מספקים אבחונים וטיפולים במקרים הקשורים להפרעות דיבור, שפה או תקשורת. מטרת הייעוץ והטיפול שמציע קלינאי התקשורת, היא להקל על תהליך

קראו עוד »

אוטיזם

אוטיזם עד לאחרונה דיברו המומחים על סוגים שונים של אוטיזם, כמו הפרעה אוטיסטית או תסמונת אספרגר, אולם היום, כל ההפרעות הללו נקראות ״הפרעות על ספקטרום

קראו עוד »

מעוניינים בשיחת ייעוץ מקלינאי/ת תקשורת מומלץ באיזור שלכם? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם: