כמה עולה אבחון פסיכודידקטי?
אם אתם מתעניינים בנושא, כנראה שאתם או מישהו קרוב אליכם נתקל בקשיי למידה, בקשיים חברתיים או באתגרים אחרים שמקשים על חייו. ואולי אפילו קיבלתם המלצה לפנות לאבחון פסיכודידקטי כדי להעריך את הגורמים לקשיים אלה ולהתחיל לטפל בהם.
כיוון שאבחון פסיכודידקטי הוא הליך מקצועי שנמשך מספר מפגשים, האבחון אינו זול. עם זאת, יש גופים רבים המציעים סיוע במימון האבחון הפסיכודידקטי, במקרים מסוימים, כפי שתקראו בהמשך.
מי מבצע אבחון פסיכודידקטי?
אבחון פסיכודידקטי מבוצע על ידי קלינאי תקשורת או פסיכולוג, מומחים ומוסמכים לביצוע אבחונים אלה. עם זאת, אבחון דידקטי בלבד, יכול לבצע גם מאבחן דידקטי מוסמך.
מהו משך האבחון?
אבחון פסיכו דידקטי מתקיים לאורך 3 פגישות, כאשר המפגש הראשון מוקדש להיכרות עם ההורים ולקבלת מידע מעמיק על הילד. שתי הפגישות הבאות נערכות עם הילד, כאשר בסופה של הפגישה השלישית נערכים שיחת מחשוב וסיכום האבחון. לעתים, יש צורך בפגישות נוספות, אבל בדרך כלל לא יתקיימו יותר מ-5 פגישות.
רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:
אבחון פסיכודידקטי - עלויות
מחיר האבחון הפסיכודידקטי תלוי בכמה גורמים שיוצרים יחדיו את המפרט הסופי של תוצאות האבחון שיקבל הנבחן. המחירים של אבחון זה יכולים לנוע בין 4,000-2,000 ₪.
אבחון פסיכודידקטי המוכר על ידי משרד החינוך, מקנה לתלמיד אישור של משרד החינוך המחייב את המוסד החינוכי לנקוט באמצעים שיעזרו לו להתמודד עם קשיים אלה באופן יעיל.
בשל העלות הגבוהה של אבחונים אלה, יש גופים המציעים עזרה במימון האבחון הפסיכודידקטי, אשר כוללים:
- הנחות לאבחון פסיכודידקטי לסטודנטים
- הנחות מטעם הרשות המקומית שבה פועל מרכז אבחון ותמיכה בליקויי למידה.
- סיוע ממשרד החינוך למשפחות מעוטות יכולת.
- סיוע ממשרד הביטחון, ליתומי צה״ל.
- סבסוד עלות המחיר הפסיכודידקטי על ידי ביטוחי קופות החולים:
- קופת חולים כללית – מבוטחי ׳כללית מושלם׳
- קופת חולים לאומית – מבוטחי ׳לאומית זהב׳
- קופת חולים מכבי – מבוטחי ׳מכבי שלי׳
כמו כן יש ארגונים שונים שמציעים סיוע כספי, כמו:
- אחיה – בני ברק
- הביננו – בית שמש
- הבית של רונית – כפר סבא
- יד אליעזר – ירושלים
- מרום – הכפר הירוק, רמת השרון
- ניצן – תל אביב
האם אפשר לעבור אבחון פסיכודידקטי באופן פרטי?
ניתן לעבור אבחון פסיכודידקטי באופן פרטי, אבל כיוון שההקלות הלימודיות לילדכם תלויות באישור של משרד החינוך, חשוב מאוד לבצע את האבחון במכון מוכר על ידי משרד החינוך, ולא משנה אם זה מכון פרטי או לא.
לאחר שהאבחון הפסיכודידקטי המוכר מקבל את אישור משרד החינוך, אישור זה מחייב את הגורמים המקצועיים במוסדות החינוך השונים, להכיר באתגרים המקשים על התלמיד, לסייע לו ולהקל עליו בדרכים חינוכיות וטיפוליות מומלצות
על אבחון פסיכודידקטי
אבחון פסיכודידקטי לילדים או למבוגרים, מנסה להבין את הקשר שבין קשיי הלמידה למצבו הנפשי של הנבדק, לפיכך הוא מורכב משני חלקים:
- אבחון פסיכולוגי – הבודק את מצבו הנפשי של הנבדק.
- אבחון דידקטי – הבודק את אתגרי הלמידה והיכולת הקוגניטיבית של הנבדק.
האבחון כרוך בהערכה יסודית שתאפשר לקבוע מדוע הילד מתקשה ללמוד או להשתלב בחברה, ולאחר מכן, ולהציע תמיכות או התערבויות שיאפשרו לו לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.
אבחון פסיכודידקטי כולל מגון רחב של הליכים ובדיקות, הנבחרים לרוב על סמך תחומי הבעיה והחשדות לגבי האתגרים איתם מתמודד הנבדק.
אבחון פסיכודידקטי יכול לזהות לא רק נקודות חולשה, אלא גם נקודות חוזק, לרבות כישרון אינטלקטואלי.
לא רק ילדים, אלא גם אנשים אשר ימי בית הספר כבר מזמן אחוריהם, פונים לקבל אבחון פסיכודידקטי למבוגרים, אבל רוב הפונים לאבחון זה הם בני הגיל הצעיר.
מתי כדאי לפנות לאבחון פסיכודידקטי?
קיימים מצבים שונים בגינם אנשים פונים לאבחון פסיכודידקטי כדי לקבל הערכה, כגון:
- קשיי למידה שבאים לביטוי בשלב המוקדם יחסית של הילדות.
- אנשים שהצליחו להסתדר ולהגיע להישגים לימודיים, לפני שהבעיות הפכו לחמורות מכדי שאפשר יהיה להתעלם מהן.
- בית הספר חושד כי התלמיד זקוק לאבחון בשל בעיות למידה, או לחילופין, בשל הישגים לימודיים גבוהים, שעשויים להעיד על מחוננות.
אמנם, אף פעם לא מאוחר מדי לעבור אבחון פסיכודידקטי (כמו גם אבחון קלינאי תקשורת), אבל ככול שזיהוי הסיבות לקשיים נעשה מוקדם יותר, כך קל יותר לטפל בהם.
רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:
הסיבות הנפוצות לפנייה לאבחון פסיכודידקטי
קיים חשד להבדל-למידה או ללקות למידה
מהו הבדל-למידה? זו אנומליה נוירולוגית אשר מקשה על ילדים ללמוד בתחום מסוים. הבדל זה נמדד בהשוואה להישגים הכוללים של ילדים אלה. אם ההבדל בין מה שהילדים צריכים לבצע לבין מה שהם מסוגלים לבצע בפועל, אזי מדובר במצב המאובחן כהבדל למידה. מונח נוסף למצב זה הוא ׳הפרעת למידה ספציפית׳ – SLD (Specific Learning Disorder).
בעוד שברוב המקרים, אנשים עם הבדלי למידה מאובחנים בילדותם, יש מצבים שבהם לא מתבצע אבחון זה בזמן. לדוגמה:
- יש הורים שעשויים לסרב להצעה שהילד שלהם יעבור ׳אבחון׳.
- יש ילדים אינטליגנטיים מאוד או חכמים בדרכים אחרות, שמצליחים להתמודד עם המשימות הלימודיות עד הגיעם לבגרות. במקרה זה, האבחון הפסיכודידקטי נועד להסביר קשיים אחרים בחייהם, למשל, אולי קושי במסגרות חברתיות, או בביצוע עבודה יעילה.
חשש להפרעת קשב וריכוז (ADD/ADHD)
אבחון פסיכודידקטי לילדים מבוצע, לעתים קרובות, כאשר קיים חשד להפרעת קשב וריכוז. (אגב, במקרים רבים אנשי מקצוע בוחרים להתמקצע באבחון להפרעת קשב וריכוז בילדים, ואחרים באבחון להפרעת קשב וריכוז במבוגרים).
גם לקויות למידה וגם ADHD מקשות על ילדים ללמוד. כל שאר הדברים, הקשורים ליכולתם של ילדים לממש את הפוטנציאל שלהם, הם די זהים. לילדים רבים עם הפרעת למידה יש גם ADHD. במצבים מסוימים, קשה להבחין בהבדלים בין השניים.
כדי להבהיר את הדברים, חשבו על זה כך: אם אתם לא מצליחים להבין את החומר בשיעורי המתמטיקה, המחשבות שלכם מתחילות לנדוד בקלות לדברים אחרים. וכמו רוב האנשים, גם אתם נוטים להימנע מהאתגרים הקשים ביותר בחייכם. מסיבה זו, תלמידים רבים עם לקויות למידה לא מצליחים לשים לב למה שקורה בכיתה, ומתקשים לעקוב אחר המורה. לפעמים, הקושי להבין את הנושא עלול להיראות כאילו מדובר בסתם חוסר תשומת לב.
מכיוון שלעתים קרובות לקויות למידה ו-ADHD מתרחשות בו זמנית, אחת המשימות הגדולות במהלך האבחון הפסיכודידקטי הנערך בעקבות חששות לגבי תשומת הלב, היא להבחין בין השתיים:
- שתי ההפרעות יכולות לגרום לבעיות התנהגות במסגרות מסוימות
- שתי ההפרעות יכולות לפגוע בהישגים הלימודיים.
הידיעה, במה בדיוק המטופל נאבק, הופכת את האפשרות לעזור לו לקלה יותר.
מחנכים מאמינים שרמת הלימודים של התלמיד נמוכה מהאינטליגנציה שלו
ברור שלא כל כישלון בלמידה נגרם כתוצאה מלקויות למידה או מהפרעות קשב וריכוז.
כאמור, הציפיות להישגים לימודיים בשני סוגי הפרעות אלה, מתרחשות לעתים בגלל העובדה שהילד מפגין כישרון ספציפי כלשהו. אנחנו שומעים לא פעם על כישרון זה המתואר כ׳אינטליגנציה׳ או כ׳מנת משכל׳ (IQ). ה-IQ, של מישהו, בשילוב עם גורמים אחרים (כמו מצב סוציואקונומי וחינוך), מכונה לעתים קרובות ׳הפוטנציאל׳ שלו.
יש כינויים שונים, רבים מהם משפילים, לבעלי מנת משכל נמוכה (כמו אידיוט). עם זאת, יש מונחים נוספים שכדאי להזכיר:
- בבריטניה – בעל אינטליגנציה נמוכה נחשב כבעל ׳לקות למידה׳ (learning disability).
- בארה״ב – המונח הנפוץ ביותר הוא ׳מגבלה אינטלקטואלית׳ (Intellectual disability).
לא משנה המונח שבו מכנים את האינטליגנציה המופחתת, התוצאה מתבטאת ביכולת נמוכה יותר ללמוד, להסתגל ולפתח כישורי חיים. חסרונות אלה קיימים גם כאשר לוקחים בחשבון את הגורמים החיצוניים, כמו איכות החינוך ורמתו.
קיים חשש שהילד (או המבוגר) סובל מהפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD)
הפרעה על הספקטרום האוטיסטי – ASD (Autism Spectrum Disorder), היא הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בכישורים החברתיים וגורמת לקשיי תקשורת, ולדפוסי התנהגות חוזרים ונשנים. תסמיני ה-ASD משתנים, ונעים בין הפרעה קלה לחמורה. רמות האינטליגנציה נעות גם הן ממחוננות ועד למוגבלות אינטלקטואלית חמורה, אם כי ברוב המקרים יש התאמה בין אוטיזם לאינטליגנציה נמוכה. אבחון פסיכודידקטי יכול לעזור לאבחן אוטיזם ולהבדיל בינו לבין אתגרי למידה אחרים.
למה זה חשוב? כי ל-ASD, ללקויות למידה, לאינטליגנציה נמוכה ול-ADHD, יש תסמינים חופפים. סקירה מקיפה של ההיסטוריה החברתית והלימודית של המאובחן, יחד עם הבדיקות המקובלות, יכולות לסייע לקביעת הסיבה הנכונה הגורמת לקשיים שמפגין המאובחן. בסופו של דבר, ההתערבויות שייבחרו כדי לעזור לו, תלויות בחלקן באבחון שלו.
ילד או מבוגר שמראה סימני מחוננות הניתנים לטיפוח
כמובן, אלה לא בהכרח חדשות רעות כאשר בית הספר של הילד רוצה לבצע אבחון פסיכודידקטי כדי לגלות אם הילד מוכשר במיוחד. יש בארץ תוכניות המיועדות לתלמידים שהם אינטליגנטיים במיוחד, או בעלי רמת יכולת גבוהה בתחום ספציפי. תלמידים אלה נקראים ׳מחוננים׳. אם המורה חושב שהילד מחונן, הוא עשוי להפנות אותו לאבחון, ואם הילד נמצא מחונן, הוא זכאי לקבל שיעורי העשרה נוספים.
בית הספר יכול לסייע לילדים מחוננים אשר משתעממים בשיעור או חולמים במקום להקשיב למורה. התנהגויות אשר יכולות להיחשב כתוצאה של מצב אחר, כמו ADHD, לקויות למידה או שילוב של מספר סיבות, אבל הגורמים לבעיות ההתנהגות יכולים להיות גם תכונות חיוביות, ולא רק שליליות.
מהי מטרת האבחון הפסיכודידקטי?
מטרות האבחון הפסיכודידקטי די דומות לאלה של אבחוני קלינאי תקשורת לילדים וקלינאי תקשורת למבוגרים, כאשר מטרת העל מתמקדת בקביעת נקודות החוזק והחולשה של הנבדק. נתוני האבחון משמשים אחר כך לאבחון כלל המוגבלויות או הקשיים שעלולים לגרום לתסמינים שלו. במצבים מסוימים, יהיה צורך בבדיקות מפורטות יותר. זה עשוי לקרות במקרים שבהם האבחון מגלה שיתכן והקשיים נובעים, למשל, משיתוק מוחין.
כיוון שהאבחון הפסיכודידקטי מעריך גם את החוזקות של תלמידים מוכשרים ומחוננים, זה מאפשר לצוות המורים ולהורים לעודד את הילד בתחום שבו הוא מצטיין, ובמיוחד לצרף אותו לכיתות המיועדות לתלמידים מחוננים.
מתוך הגישה שכל פרט הוא ייחודי, אין מערכת קבועה מראש של כלי אבחון המשמשים בקביעות את המאבחן. במקום זאת, ישנם כללים מתוקננים (standardized instruments), שיכולים למדוד כל קבוצת חוזקות וחולשות הרלוונטית לאבחון.
כל אבחון מתחיל באיסוף מידע על התלמיד
סקירה של ההיסטוריה הרפואית, החברתית והלימודית של המאובחן – הדבר הראשון שרוב המאבחנים עושים, זה לקבל את ההיסטוריה החברתית והחינוכית של הילד או המבוגר המאובחן. המשמעות היא שהם מתייעצים עם מספר מקורות כדי לגלות את המידה שבה הילד מתפקד בחיי היומיום שלו, כמו גם בבית הספר. עבור חלק מהאבחונים נדרש יותר תסמינים מאשר אחד בלבד. בנוסף, מידע זה יכול לעזור למיין את הגורמים לכמה מהאתגרים. המאבחנים המבצעים את האבחון הפסיכודידקטי מבקשים לעתים קרובות מידע ממקורות כגון:
מידע רפואי – מכיוון שכמה מאתגרי הלמידה קשורים לאירועים רפואיים שונים, המאבחן יבקש מהמשפחה ומהחברים לספר על הילד כל מה שהם יכולים לספר. לשם כך, יש לבקש את רשות המטופל או ההורים. מאבחנים ירצו לדעת אם הילד נולד פג, אם האם השתמשה בחומרים מסוימים, ואם היו סיבוכים במהלך הלידה. כל אלה מצביעים על אפשרויות מסוימות, על פני אחרות.
היסטוריה חברתית – גם ההיסטוריה החברתית של הילד חושפת לעתים קרובות מידע חשוב. לדוגמה, אבחון ASD (אוטיסטי) מצריך אתגרים חברתיים, כמו נסיגה חברתית. גם ל-ADHD יש השלכות חברתיות, הנובעות מהיפראקטיביות או חוסר תשומת לב. מצד שני, אירוע חיים גדול שהתרחש לאחרונה, עשוי להצביע על משהו שניתן לטפל בו בקלות רבה יותר, כמו דיכאון.
היסטוריה לימודית – ההיסטוריה הלימודית היא אחד ממקורות המידע העשירים ביותר, והיא זמינה כמעט תמיד לילדים בגילאי בית הספר. המאבחן של הילד יבדוק את ההישגים הלימודיים ואת הערות המורים, או כל תיעוד זמין אחר הקשור ללימודים של הילד.
אבחון פסיכולוגי – בודק את הקשיים הרגשיים, החברתיים, את תפיסת המציאות, תפיסת העצמי ועוד.
אבחון דידקטי – בוחן את הכישורים השכליים – קוגניטיביים, כולל: תפקוד שפתי, יכולת כתיבה וקריאה, קשב וריכוז, זיכרון ועוד.
מבחנים אלה נמשכים מספר שעות, והם נועדו לכמת את החוזקות והחולשות של הילד המוערך.
מה יכול לקבוע האבחון הפסיכודידקטי?
אבחון אינטליגנציה – בדיקות אלה ייעשו כמעט תמיד במקרים של הפרעות קשב וריכוז והפרעות למידה, כי הפרעות אלה מאובחנות בחלקן על סמך ההישגים הלימודיים שלא מייצגים את הפוטנציאל של הילד. בנוסף, תוצאות מבחני האינטליגנציה יכולות לעזור למחנכים לקבוע כיצד לעזור לילד בלימודיו.
מבחני אינטליגנציה נמשכים בדרך כלל זמן רב. זאת משום שהם מודדים דברים רבים ושונים. רובנו חושבים על אינטליגנציה במונחים של יכולת לחשוב בהיגיון בתחומי השפה והמתמטיקה. עם זאת, ישנן שכבות אחרות של אינטליגנציה, כמו למשל חשיבה מרחבית. המודלים המשמשים לאבחון האינטליגנציה תלויים בגורם, החשוד ביצירת אותם אתגרי הלמידה של הנבחן.
מבחני הישגים – מדובר בהערכות שמראות את רמת הידע של הילד על נושא מסוים. כאשר ההישגים הלימודיים הם נמוכים, הם נותנים תמונה מעמיקה, על היכולת של הילד לבצע היטב משימה אקדמית מסוימת. המודולים לבדיקת ההישגים מתייחסים לנושאים כמו הבנת הנקרא, שליטה במתמטיקה וכישורי חשיבה.
הערכת קשב וריכוז – כאשר קיים חשד ל-ADHD, מאבחנים רבים ישתמשו בכלים שיאפשרו להם לקבוע עד כמה יכול הנבדק להתרכז. הם גם ישתמש בממדים של אימפולסיביות, שיסייעו להם לכמת קריטריונים מסוימים הדרושים לאבחון של ADHD. קריטריונים אלה יסייעו לברר אם לנבדק יש ADHD, ליקויי למידה או בעיה אחרת. וכמובן, יתכן גם שילוב של סיבות.
כלי אבחון אחרים – לבסוף, יש כלים נוספים שבהם יכול המאבחן להשתמש, כחלק מהאבחון שלו. לדוגמה, אבחון הבודק קואורדינציה, תיאום עין יד, שליטה ברמזים לא מילוליים, מהירות עיבוד המידע ושטף הקריאה. כל אחד מאלה יעזור למאבחן להרכיב את הפאזל של החוזקות והחולשות, תוך סימון האפשרויות לאבחון פוטנציאלי.
ניתוח וסיכום ממצאים
המאבחן אמור להפיק דוח על הממצאים. הדוח יספק מידע ללקוח לגבי ממצאי הבדיקות. לדוגמה, הדוח עשוי לקבוע שלילד יש לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז. לפעמים, ניתנים ציונים למבחנים אלה, שיכולים לעזור למחנכים ולאנשי מקצוע אחרים, לתכנן התאמות והתערבויות שיסייעו לקדם את הילד.
מצד שני, אם הילד מקבל תוצאות בהן הוא מאובחן כמחונן, ההורים יוכלו להשיג עבורו שיעורי העשרה והשתתפות בכיתת מחוננים. לפעמים, האבחון ימליץ על שיעורי הצטיינות בנושא מסוים. ואם לילד המחונן יש גם לקויות למידה, או אתגר לימודי אחר, אלה יטופלו במקביל.
כאשר מתקבלת המלצה לאבחון פסיכודידקטי (מבית הספר או הרופא), היא עלולה לעורר חששות. אבל במקום להיבהל, זכרו שהאבחון נועד לתמוך בפרט המתמודד עם האתגר (בעיית התנהגות, חשד ללקות למידה, מחוננות או אפילו שילוב כלשהו של אלה), לאפשר למורים ולהורים להכיר טוב יותר את המאובחן, ולסייע לו לקבל את התמיכות הנכונות שיאפשרו לו להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלו.
רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:
אבחון להפרעת קשב וריכוז – מבוגרים
אבחון להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים "מאז שאני זוכר את עצמי אני מתמודד עם אתגרים התנהגותיים. כל דבר קטן מסיח את דעתי, כל הזמן מתלוננים
אבחון להפרעת קשב וריכוז אצל ילדים
אבחון להפרעת קשב וריכוז אצל ילדים האם דעתו של הילד שלכם מוסחת בקלות, הוא לא מאורגן באופן חסר תקנה, שוכח דברים, לא מקשיב ואתם מתחילים
אבחון קלינאי תקשורת
אבחון קלינאי תקשורת קלינאי תקשורת מספקים אבחונים וטיפולים במקרים הקשורים להפרעות דיבור, שפה או תקשורת. מטרת הייעוץ והטיפול שמציע קלינאי התקשורת, היא להקל על תהליך
אוטיזם
אוטיזם עד לאחרונה דיברו המומחים על סוגים שונים של אוטיזם, כמו הפרעה אוטיסטית או תסמונת אספרגר, אולם היום, כל ההפרעות הללו נקראות ״הפרעות על ספקטרום
