חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לימודי אבחון דידקטי

ישנם כמה מצבים שבהם ילדים ומבוגרים נזקקים לאבחון פסיכודידקטי. עבור רוב האנשים הסובלים מבעיות למידה, התסמינים התבטאו כבר בשלב מוקדם יחסית בילדות, אבל יש גם אנשים שמצליחים להסתדר לאורך זמן, לפני שבעיות הלמידה או ההתנהגות יהפכו לרציניות עד כדי כך שאי אפשר יהיה להמשיך ולהתעלם מהן. זה נכון בין אם האתגר קשור לאינטליגנציה, לבעיה נוירו-התפתחותית כמו לקות למידה או להפרעת קשב וריכוז.

מה ההבדל בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכודידקטי?

  • אבחון פסיכולוגי מתמקד בהערכת בעיות נפשיות ורגשיות, כמו למשל חרדה, שעשויות להפריע ללמידה.
  • אבחון דידקטי מתמקד בהבנה איך הילד לומד כדי לזהות אם וכיצד הוא מתקשה בלמידה. אבחון זה מודד כישורים כלליים והישגים אקדמיים במיומנויות הליבה כמו קריאה, כתיבה ומתמטיקה.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

קורס לימודי אבחון דידקטי – למי זה מתאים?

אם אתם אנשי מקצוע בתחומים כמו: פסיכולוגיה, הוראה, הוראה בחינוך המיוחד, ייעוץ חינוכי, ריפוי בעיסוק או בוגרי לימודי קלינאות תקשורת, לימודים בקורס אבחון דידקטי יוכלו להרחיב את תחומי הקריירה שלכם ולספק לכם את הידע והכלים הפרקטיים הנדרשים לביצוע אבחון דידקטי מדויק לבני כל הגילים, המתמודדים עם קשיי למידה ובעיות התנהגות.

תוכנית הלימודים

הנושאים הנלמדים בקורסים ללימודי אבחון דידקטי, נקבעים על ידי המוסד בו למדו, עם זאת, רוב הקורסים בתחום זה יכללו, נושאים, כגון:

  • קשיי שפה
  • לקויות כתיבה וקריאה
  • דיסקלקוליה ובעיות במתמטיקה
  • בעיות במיומנויות עיבוד
  • אתגרים קוגניטיביים
  • יצירת תוכניות טיפול ייחודיות למטופלים

קורס המתמקד בלימודי אבחון דידקטי, מצייד אתכם בידע הנדרש לאיתור הסיבות והמקורות לקשיים הלימודים איתם מתמודדים ילדים ומבוגרים, כגון:

  • קושי כללי בהבנה, הנובע בדרך כלל מרמת אינטליגנציה נמוכה מהממוצע.
  • קושי רגשי, הגורם לתלמיד להתקשות בלמידה בגלל סיבות נפשיות ורגשיות שונות.
  • לקות למידה, שאינה נובעת מבעיה באינטליגנציה, ומאופיינת בקושי הנעוץ במרכיבי התפיסה או העיבוד, הנדרשים ללמידה.

האבחון מיועד ליצור תוכנית לימודים פרטנית המתחשבת בקשיי הלמידה של הנבחן, כמו כן, אבחון לקבלת הקלות במבחנים לליקויי למידה, מאפשר לתלמידים מאובחנים, לבצע את המשימות הלימודיות המוטלות עליהם, בדרך שתאפשר להם לעבור אותן בהצלחה. כמו למשל, הארכת משך זמן הבחינה.

יש כמה מוסדות לימוד המציעים קורס באבחון דידקטי, לדוגמה: אוניברסיטת תל אביב, המציעה לימודי תעודה המתאימים למי שרוצה להשיג תואר שני בלימודי אבחון דידקטי; ומכללת לוינסקי בתל אביב, המציעה קורס הכולל גם סטאז׳ באחד ממכוני האבחון.

אפשרויות תעסוקה

בוגרי קורס ללימודי אבחון דידקטי אשר עמדו בדרישות לקבלת תעודת גמר מטעם המוסד בו למדו, מורשים לעסוק באבחון דידקטי. המשמעות היא שהבוגרים יכולים:

  • לבצע אבחונים דידקטיים
  • לטפל
  • להעניק ייעוץ בתחום הלימודי
  • להציע פתרונות לילדים ולמבוגרים עם לקויות למידה או עם הפרעת קשב וריכוז

מאבחנים דידקטיים יכולים להשתלב בעבודה כשכירים במוסדות החינוך השונים ובמגוון גופים צעירים, בנוסף הם יכולים לעבוד כעצמאים ולערוך אבחונים דידקטיים במכון משלהם. אגב, הצצה לאחד מאתרי ה׳דרושים׳ מלמדת שקיימות דרישות למאבחנים דידקטיים, למשל במכללה במרכז הארץ או בבית ספר תיכון באחת הערים המרכזיות במדינה.

רמות השכר של מאבחנים דידקטיים

שכרם של מאבחנים דידקטיים אינו שונה מגובה השכר הממוצע במשק, כאשר המאבחנים בתחילת דרכם מתחילים ברמות שכר נמוכות, ואלה הולכות ועולות עם העלייה בוותק ובניסיון.

נתוני השכר לשנת 2022, המתייחסים למאבחנים דידקטיים שכירים, מלמדים כי השכר ההתחלתי של מאבחן דידקטי יכול לנוע בין 6,000 ל-8,000 שקלים, בעוד ששכרם של מאבחנים בכירים, יכול להגיע ליותר מ-10,000 שקלים בחודש. מטבע הדברים, גובה השכר תלוי במסגרת בה אתם עובדים, בניסיון שלכם ובהכשרות שעברתם.

שאלות נפוצות

העלות של האבחון הפסיכודידקטי יכולה לנוע בין כ-1000 שקלים ועד כ-2,500 שקלים.

 אבחון פסיכודידקטי יכול להתבצע על ידי פסיכולוג מומחה שקיבל הכשרה לבצע אבחון דידקטי. עם זאת, אבחון פסיכודידקטי מתבצע לרוב על ידי שני מומחים שונים: פסיכולוג ומאבחן דידקטי. בסיום האבחונים, ייערכו שני המומחים במשותף את סיכום הממצאים ואת חוות הדעת הסופית לגבי הנבחן.

העלות של האבחון הדידקטי יכולה לנוע בין 1,500-500 שקלים.

העלות של האבחון הדידקטי יכולה לנוע בין 1,500-500 שקלים.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

מהן הסיבות בגינן מבצעים אבחונים?

נראה כי הסיבה הנפוצה ביותר בגינה ילדים נשלחים לאבחון פסיכודידקטי נובעת מכך שהמורה חושדת שהתלמיד שלה מתקשה בלמידה. לפעמים, זה אומר שהתלמיד נזקק לתוכנית לימוד פרטנית, או שהוא מתאים יותר למסגרת של החינוך המיוחד.

אמנם, אף פעם לא מאוחר מדי להשיג אבחון דידקטי, אבל ככול שהתלמיד יאובחן מוקדם יותר (בין אם מדובר בתמיכה בתלמיד המתקשה בלימודים או בתמיכה בתלמיד מחונן ובעידוד היכולת שלו לשגשג מעבר לממוצע) – כך יהיה קל יותר לעזור לו.

הנה כמה מהסיבות הנפוצות לעריכת האבחון:

יש חשד ללקות למידה

במקרים רבים מתגלה מצב של פער בלמידה, המקשה על תלמידים ללמוד בתחומים מסוימים. פער זה נמדד בהשוואה ליכולת ההישגית הכוללת של תלמידים אלה. אם הפער – בין מה שהם אמורים או מסוגלים לעשות, לבין מה שהם מסוגלים לעשות בפועל –  הוא גדול מספיק, הם יישלחו לאבחון כדי לזהות אם הם סובלים מלקות למידה.

אמנם, רוב האנשים עם הפרעת למידה ספציפיים מאובחנים בילדותם, אבל יש מצבים שבהם לא התבצע אבחון בזמן. לדוגמה, הורים שלא רצו שילדם יעבור אבחון, או אדם שהוא כל כך אינטליגנטי או חכם בדרכים אחרות, עד שהוא מצליח להתמודד עם הלימודים עד הגיעו לבגרות. במקרים שכאלה, האבחון נעשה בדרך כלל כדי להסביר קשיים אחרים בחיים הבוגרים. לדוגמה, קשיים במסגרות חברתיות או בביצוע עבודה יעילה.

משום כך, אתם עשויים למצוא מאבחנים המתמקדים בגילאים מסוימים, כמו אבחן פסיכודידקטי לילדים, אבחון פסיכודידקטי לסטודנטים או אבחון פסיכודידקטי למבוגרים. אם כי במקרים רבים אנשי המקצוע מציעים אבחונים לכול הגילאים.

 

יש חשד להפרעת קשב וריכוז (ADHD)

כמו בליקויי למידה, האבחון הפסיכודידקטי מבוצע לעתים קרובות גם כאשר יש חשד להפרעת קשב וריכוז. כמו בליקויי למידה, גם הפרעת קשב וריכוז היא מצב שמקשה על אנשים ללמוד או למצות את הפוטנציאל שלהם, כאשר בכול שאר הדברים הם אינם שונים מבני גילם. עם זאת, ההבדל בין שתי הבעיות נעוץ בעובדה שהפרעת קשב וריכוז מתרכזת ביכולת להתמקד ולקלוט מידע. מצב שיכול גם להפוך את האדם להיפראקטיבי.

אלא שכאן הדברים יכולים להפוך למסובכים יותר. לאנשים רבים עם לקות למידה יש גם הפרעת קשב וריכוז. במצבים מסוימים, קשה להבחין בהבדל בין השניים. כדי להמחיש את הבעיה, נסו לדמיין את התלמיד שנתקל בבעיות רבות בשיעורי מתמטיקה, ולכן גם קשה להתמקד בשיעור, ותשומת הלב שלו מתחילה לנדוד לדברים אחרים. כללית, בני אדם נמנעים בדרך כלל מהדברים שקשים להם בחיים. באופן דומה, גם תלמידים עם לקות למידה נוטים לאבד את תשומת הלב כשהשיעור עוסק בנושא שבו הם מתקשים. לחלופין, קשיי ההבנה של התלמיד עלולים להוביל למחשבה שהוא סתם לא מפנה תשומת לב למה שקורה בשיעור.

מכיוון שלעתים קרובות ׳לקות למידה׳ ו׳הפרעת הקשב וריכוז׳ מתרחשים יחדיו, אחת המשימות המכריעות של המאבחן היא להבחין בין השתיים. שני סוגי ההפרעות יכולים לגרום לאדם ׳לבעיות התנהגות׳ במסגרות מסוימות, ושניהם יכולים לפגוע בהישגים שלו. הידיעה מהם בדיוק הקשיים, מקלה על היכולת לעזור לו.

גם בתחום זה, ניתן למצוא מאבחנים המתמחים יותר באבחון להפרעת קשב וריכוז אצל ילדים, לעומת אלה הבוחרים להתמקד באבחון להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים.

יש חשד באשר לרמת האינטליגנציה הנמוכה מהממוצע

מן הסתם, לא כל קשיי הלמידה נגרמים בגלל לקוית למידה או הפרעת קשב וריכוז (שני מצבים שבהם הצפי להישגים מבוסס בחלקו גם על הכישרון של התלמידים). כאן נכנס לתמונה המונח IQ ׳מנת משכל׳, אשר בשילוב עם גורמים אחרים (כמו מצב סוציואקונומי וחינוך), קובעים את ה-IQ ובמלים אחרות את ׳הפוטנציאל׳ של התלמיד.

התוצאה של מנת משכל נמוכה מתבטאת ביכולת נמוכה יותר ללמוד, להסתגל ולפתח כישורי חיים. פערים אלה קיימים גם אשר לוקחים בחשבון גורמים חיצוניים, כמו איכות החינוך ורמתו.

יש חשד להפרעה על הספקטרום האוטיסטי

אוטיזם הוא הפרעה נוירו-התפתחותית הגורמת להפרעות חברתיות, קשיי תקשורת והתנהגויות חוזרות ונשנות. התסמינים משתנים מאוד בין אדם לאדם ונעים בין מצב קל לחמור. למרות שאנשים משייכים אוטיזם לאינטליגנציה נמוכה, גם רמת האינטליגנציה יכולה לנוע ממחוננות ועד למוגבלות שכלית חמורה. אבחון פסיכודידקטי יכול לעזור לאבחן אוטיזם ולהבדיל בינו לבין אתגרי הלמידה האחרים.

למה זה חשוב? פשוט משום שלאוטיזם, לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז ואינטליגנציה נמוכה – יש תסמינים חופפים. סקירה מקיפה של ההיסטוריה החברתית והאקדמית של המטופל, יחד עם האבחונים המקובלים במקרים שכאלה, ניתן לקבוע ביתר דיוק את הסיבה הנכונה לקשיים המאתגרים את האדם. האבחון גם מסייע לקביעת סוג ההתערבות שתוכל לעזור לו.

הילד או המבוגר מפגינים סימני מחוננות שניתן לטפחם

לא תמיד ההודעה שבית הספר רוצה לבצע אבחון לילד שלכם, היא חדשות רעות. יש היום תוכניות מיוחדות לתלמידים שהם בעלי אינטליגנציה גבוהה במיוחד, או בעלי רמת יכולת גבוהה בתחום אחד או יותר. תלמידים אלה נקראים ׳מחוננים׳. כשהמורה חושבת שלילד שלכם יש מאפיינים בולטים שכאלה, היא עשויה להמליץ על אבחון, שבתורו ישמש כפתח לקבלת שיעורי העשרה נוספים.

בתי ספר ממליצים לפעמים על אבחונים גם למטרות שאינן קשורות להעשרת הילד. למשל, יש ילדים מחוננים שפועלים בכיתה מתוך שעמום, מסתבכים כי הם בוהים החוצה במהלך שיעור חשוב וכדומה. התנהגויות אלה הן לא תמיד תוצאה של הפרעת קשב וריכוז. במילים אחרות, הגורמים לבעיות התנהגותיות יכולים להיות דווקא תכונות חיוביות, ולא רק שליליות.

מהי מטרת האבחון?

כאשר אדם עובר אבחון פסיכודידקטי, מטרת העל היא לקבוע את נקודות החוזק והחולשה שלו. לאחר מכן אפשר יהיה להשתמש בנתוני האבחון כדי להעריך את המוגבלויות או הקשיים שעלולים להיות הגורם לתסמינים הללו. במצבים מסוימים יהיה צורך בבדיקות מפורטות יותר. הכוונה היא במיוחד למקרים שבהם האבחון מעלה חשש שעשויים להיות הסברים אחרים לאתגרים אלה, כמו שיתוק מוחין. עם זאת, אבחונים אלה הם מחוץ למסגרת האבחונים הפסיכודידקטיים.

שוב, חשוב לזכור שגם תלמידים מוכשרים ומחוננים זקוקים להערכה של החוזקות שלהם. הערכה זו מאפשרת הן לבית הספר והן להורים לעודד את התלמיד בתחום שבו הוא חזק במיוחד. יתר על כן, במקרים שכאלה, גם ילדים וגם מבוגרים יכולים לשקול את האפשרות להצטרף לקבוצות חברתיות למחוננים.

אולי יעניין אותך גם?

הפרעת תקשורת

הפרעת תקשורת הפרעות תקשורת עלולות להשפיע על האופן שבו אדם קולט, שולח, מעבד ומבין את הרעיונות שהוא שומע. הפרעות תקשורת עלולות להחליש את כישורי הדיבור

קרא עוד »

הפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז לכולם קשה לפעמים לשבת בשקט, להתמקד במשהו או לשלוט בהתנהגות האימפולסיבית שלהם. אבל עבור חלק מהאנשים הקשיים הם עד כדי כך עקשניים

קרא עוד »

מעוניינים בשיחת ייעוץ מקלינאי/ת תקשורת מומלץ באיזור שלכם? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם:

דילוג לתוכן