חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מה ההבדל בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכודידקטי?

הילד מתקשה בלימודים וההורים רוצים לדעת למה. כנראה שהוא לא עצלן, עובדה, הוא עובד קשה מאוד ובכל זאת לא מצליח להבין את החומר ולהשיג ציונים טובים. אם זה מתאר את מצבכם, יש סיכוי טוב שלילד שלכם יש לקות למידה. אבל כדי לקבוע זאת בוודאות, יהיה עליו לעבור אבחון מקצועי שיעניק לו אישור וזכאות לקבלת התאמות בבית הספר, שיעזרו לו להתגבר על לקויות למידה אלה.

קצת על לקויות למידה

המונח ׳לקויות למידה׳ מתייחס לסוגים ספציפיים של הפרעות בעיבוד המידע. ילדים עם לקויות למידה מתקשים בתחום או בנושא מסוים, כמו קריאה, כתיבה, מתמטיקה, איות, טיעונים הגיוניים, תכנון או זיכרון. דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה הן חלק מהצורות הנפוצות ביותר של לקויות הלמידה.

לקויות למידה אינן בעיות התנהגותיות או פסיכולוגיות. הן בעיות בלעדיות בלמידה. באופן דומה, לקויות למידה מובחנות מבעיות למידה הנובעות מגורמים פיזיים (ראייה, שמיעה או פגיעה מוטורית) או מנושאים התפתחותיים, כמו אוטיזם או מגבלות שכליות.

לקויות למידה יכולות להישאר חבויות לאורך שנים רבות. במקרים מסוימים, הן לא מאובחנות היטב עד שהילד מגיע לבגרות. ילד מבריק ומחונן, לומד לעתים קרובות לפצות על הלקויות שלו. לכן, הורים ומורים לא אמורים להניח כי לקויות למידה די קלות לזיהוי.

אם אתם רואים פער בין הציונים של הילד שלכם והפוטנציאל שלו, או שהילד מציג באופן קבוע ביצועים גרועים בנושא אחד. עליכם לשקול אבחון פסיכודידקטי, גם אם הילד לא מפגר באופן מובהק מאחורי חבריו לכיתה.

אם האבחון הפסיכודידקטי יחשוף לקויות למידה, כדאי שתעשו היכרות עם המונח שעומד מאחורי אבחון זה, ומאמר זה מנסה לעזור לכם בכך. קודם כל, חשוב למקם את האבחון של הילד בקונטקסט הנכון: כל לקויות הלמידה הן סוגיות הנמשכות לאורך החיים, והנוכחות שלהן לא מעידה על אינטליגנציה נמוכה. ברוב המקרים, ניתן לנהל ביעילות את לקויות הלמידה, באמצעות התאמות ועזרות אחרות. ילדים רבים עם לקויות למידה משיגים ציונים מעולים, וממשיכים ליהנות מקריירה פרודוקטיבית.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

איזה אבחון מתאים לי?

כהורים, המבקשים שהילד יעבור אבחון, יתכן שהתחלתם לחפש מידע בנושא, והתבלבלתם מסוגי האבחון השונים. איזה אבחון הילד צריך, אבחון דידקטי? פסיכודידקטי? ואולי בכלל אבחון נוירופסיכולוגי? אלה אולי נשמעים לכם דומים, אבל יש הבדלים חשובים בין האבחונים הללו.

אבחון פסיכודידקטי

המונח אבחון פסיכודידקטי, כשמו כן הוא. מונח זה מורכב משני סוגים של אבחונים: אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי.

אבחון פסיכולוגי

אבחון פסיכולוגי מבוצע על ידי פסיכולוגים מוסמכים לביצוע אבחונים, שעובדים בדרך כלל במכונים פרטיים או במרפאות. על מנת לבחון את התפקיד הפסיכולוגי, הרגשי וההתנהגותי של האדם יכולים האבחונים הפסיכולוגיים לכלול גם חלק גדול מההערכות הפורמליות שהן מנת חלקן של אבחונים פסיכודידקטיים ונוירופסיכולוגיים. עם זאת, האבחון הפסיכולוגי נועד בדרך כלל להנחות את ההערכה והטיפול מנקודת המבט הרפואית, ולא מנקודת המבט הלימודית.

לפסיכולוג המאבחן, אין בדרך כלל רקע בחינוך, ולכן הוא עשוי שלא להכיר את ההתאמות או השירותים הספציפיים התומכים בתלמידי בתי ספר המתמודדים עם קשיים לימודיים או התנהגותיים.

אבחון דידקטי

אבחון דידקטי מבוצע על ידי יועצים חינוכיים או קלינאי תקשורת, שעשויים לעבוד ישירות עם בתי הספר. אבחונים אלה כוללים בדרך כלל אבחונים פורמליים לבדיקת האינטליגנציה של הילד וההישגים הלימודיים שלו. זאת, בנוסף לאבחונים אחרים.

האבחון הדידקטי מבקש להבין את סגנון הלמידה של הילד, כדי שיוכל להנחות את צוות בית הספר בפיתוח ההתאמות והתמיכה בכיתה, מנקודת המבט הלימודית.

אבחון פסיכודידקטי לילדים (כמו גם אבחון פסיכודידקטי למבוגרים), אינו אבחון מקיף כמו האבחון הנוירופסיכולוגי (המוזכר בהמשך), ובדרך כלל לא כולל הערכות פורמליות של התחומים הספציפיים האחראיים על התפקוד הקוגניטיבי (קשב, זיכרון, תפקוד מנטלי, שפה וכו׳). כיוון שאבחונים אלה אינם מקיפים, יתכן שהאבחון הפסיכודידקטי לא יספק את רמת הנתונים הדרושה כדי לאבחן ולהמליץ על טיפול מלא בלקויות הפוגעות בשפה, בקשב, בתפקוד המנטלי או בקשיים חברתיים / רגשיים וקשיי למידה מורכבים יותר.

אבחון פסיכודידקטי מתמקד בזיהוי הקשיים של הילד בכיתה או של המבוגר במסגרות חייו השונות. האבחון הנוירופסיכולוגי, לעומת זאת, מתמקד בזיהוי המקורות המוחיים הבסיסיים והתהליכים הנוירוקוגניטיביים אשר גורמים לקשיים של הילד או של המבוגר.

אבחון נוירופסיכולוגי

אבחון נוירופסיכולוגי מבוצע על ידי נוירופסיכולוג, המתמחה בנוירופסיכולוגיה שהיא ענף המתמקד בהבנת מערכת היחסים התנהגות-מוח.

מה בודק האבחון הנוירופסיכולוגי?

  • האבחון בודק את תפקוד המוח של הילד וכיצד משפיע תפקוד זה על ההתנהגות ועל הלמידה של הילד.
  • האבחון בודק היקף רחב בהרבה מהיקף האבחון הפסיכודידקטי, ולכן בדרך כלל לוקח זמן רב יותר.
  • האבחון כולל, בדרך כלל, הערכות הקשורות להישגים הדורשים אינטליגנציה או למידה, אבל פועל מעבר לכך כדי לכלול גם אבחונים פורמליים של האזור הספציפי הקשור לתפקוד הקוגניטיבי, ונשלט על ידי אזורים שונים במוח, כמו: התפקוד המנטלי, יכולות התפיסה החזותית, עיבוד מידע, קשב וריכוז, למידה וזיכרון, תפיסה חושית, שפה, מיומנויות הסתגלות, ומיומנויות מוטוריות.
  • על ידי אבחון מפורט של ההליך הנוירו-קוגניטיבי של הילד, יכול האבחון הנוירופסיכולוגי לספק תובנה עמוקה יותר בשאלות, כמו מדוע יש לתלמיד קשיים מסוימים, מהן החוזקות והחולשות הבאות לביטוי בלמידה שלו, ואיזו התערבות תוכל לטפל בקשיים הלימודיים שלו בתוך בית הספר ומחוצה לו.

 

כל אחד מהאבחונים הללו משתמש בהערכות סטנדרטיות ובסולמות מדידה, והם כוללים גם תצפיות על הילד וראיונות עם ההורים, הילד והמורה.

מבחנים המשמשים לאבחון לקויות למידה

אבחון לקות למידה מצריך שימוש במספר סוגי מבחנים. המבחנים הנפוצים המשמשים לאבחון לקות למידה, כוללים:

  • מבחני אינטליגנציה
  • מבחני הישגים
  • מבחני אינטגרציה חזותית – מוטורית
  • מבחני שפה

בהתאם להעדפות המאבחן ולצרכים של הפרט, ניתן להשתמש גם במבחנים אחרים. בכול מקרה, אבחון לקות למידה לא אמור להתבצע על בסיס מבחן בודד אחד.

מבחני אינטליגנציה

מבחני אינטליגנציה, הבוחנים את מנת המשכל, נקראים מבחני IQ (Intelligence Quotient). מבחנים אלה משמשים לאבחון לקויות למידה ומודדים גם יכולות קוגניטיביות ואינטליגנציה לא מילולית. המבחנים כוללים סולם אינטליגנציה לגיל הרך, וסולם אינטליגנציה למבוגרים.

ממצאי הבדיקות האלה יכולים לסייע באיתור אזורים של חוזק וחולשה. בעזרת מידע זה יוכל בית הספר להציע עזרה ותמיכה מיוחדות שיתרמו לשיפור הלמידה של הילד.

מבחני האינטליגנציה כוללים סוגי מבחנים שונים, כגון:

  • מבחני הישגים – מבחנים נפוצים לאבחון לקויות למידה אשר מתמקדות בקריאה, בכתיבה ובמתמטיקה.
  • מבחנים הבודקים אינטגרציה בין מוטורי לחזותי – מבחנים שבודקים אם הנבחן מסוגל לשרטט את מה שהוא רואה. אם הוא מתקשה לשלב מיומנויות חזותיות ומוטוריות, הוא יתקשה גם ללמוד לכתוב או לשרטט כראוי, ללא תמיכה מיוחדת. ממצאי מבחנים אלה עשויים לעזור לקבוע אם מוחו של הנבחן מחבר כראוי בין הרמזים החזותיים לבין הקואורדינציה המוטורית.
  • מבחני שפה – מבחנים נפוצים המשמשים לאבחון ליקויי למידה, וכוללים אבחון קליני של יסודות השפה, הארטיקולציה והתפתחות השפה. מבחנים אלה חוקרים את יכולתו של הנבחן להבין שפה מדוברת וכתובה ולהגיב מילולית לשאלות או לרמזים.

אבחון לקויות למידה בקרב ילדים

אבחון פסיכודידקטי לזיהוי לקויות למידה, משתמש במבחני מנת משכל (IQ) סטנדרטיים, כדי לבדוק את האינטליגנציה של הנבחן, ולזהות אם קיימת אי התאמה בין ה-IQ של הילד לבין הישגיו בכיתה. במידה שקיימת אי התאמה, השלב הבא יהיה אבחון לימודי מקיף יותר ואבחון לקות הלמידה.

מומחים איתם ניתן להיפגש בדרך לאבחון לקות הלמידה:

יש מומחים שונים איתם תוכלו להתייעץ כדי לקדם את הלמידה של הילד, כמו:

  • אודיולוג – בודק את כושר השמיעה ועשוי לספק טיפול לילד עם הפרעות עיבוד שפתי.
  • יועצת חינוכית – מעריכה את קשיי הלמידה או בעיות ההתנהגות של תלמידים בבית הספר ועשויה להמליץ על אבחון פסיכודידקטי.
  • מומחה ללקויות למידה – בדרך כלל מורה לחינוך מיוחד, בעלת הכשרה ספציפית בסיוע לילדים לקויי למידה.
  • פסיכיאטר – רופא שמאבחן ומטפל בבעיות התנהגותיות ורגשיות, ועשוי לרשום לילד תרופות.
  • קלינאי תקשורת לילדים – שמאבחן ומטפל בצעירים הסובלים מבעיות שפה, דיבור ותקשורת.

 

למה לצפות מאבחון לקויות הלמידה של הילד?

המבחנים מאפשרים להעריך מיומנויות דיבור ושפה שונות, כגון:

בהתאם לגיל הילד, מבחנים אלה נמשכים יותר מפגישה אחת, וההורים לא מורשים להיכנס לחדר.

האבחון לא מסתיים במבחנים אלה. הוא כולל גם תצפיות ישירות על העבודה ועל ההתנהגות של הילד בכיתה, מפגשים עם אנשי מקצוע אחרים, וסקירה של ההתקדמות הרפואית והלימודית של הילד עד כה.

הצעדים הבאים של הורי הילד, קשורים לעבודה עם צוות מורים בבית הספר כדי לקדם תוכנית חינוך פרטנית. תוכנית זו כוללת קביעת יעדים ספציפיים לטווח הקצר והארוך, ומתייחסת גם לפעולות שבית הספר נדרש לעשות כדי לעזור לילדים להשיג יעדים אלה.

זכרו, האבחון וההערכה של ליקויי הלמידה של ילדכם אינם סימן לכישלון. זו הזדמנות!

 

כיצד להשתמש בתוצאות האבחון הפסיכודידקטי של הילד?

אם הילד עבר אבחון פסיכודידקטי על ידי מכון מוכר על ידי משרד החינוך, תקבלו אישור לבית הספר שיאפשר לילד לקבל התאמות ותמיכה בלימודים, אשר לרוב אינן זמינות ללא אישור משרד החינוך. אם מדובר בתלמיד הכיתות הגבוהות בתיכון, תוכלו לשוחח אתו על האפשרות להיות זכאי להתאמות אלה גם בלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה.

למרות שהורים חוששים לא פעם מאפקט ה׳תווית׳ שתודבק לילד, תוצאות האבחון הפסיכודידקטי יכולות דווקא לסייע להסרת הסטיגמה. אם, לדוגמה, המורה של הילד מתייחסת אליו כאל תלמיד חסר מוטיבציה, או כאל תלמיד שרק מפריע לשיעור, תוכלו כעת להבהיר את אותן תפישות שגויות. לרוב המשפחות, האבחון הפסיכודידקטי הופך להיות תהליך שעוזר להאיר ולהבהיר את המצב, גם אם בהתחלה הם חששו ממנו.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

אבחון לקויות למידה בקרב מבוגרים

אבחון בעיות למידה, בין אם באמצעות אבחון פסיכודידקטי לסטודנטים ולמבוגרים אחרים, נעשה לעתים קרובות על ידי קלינאי תקשורת למבוגרים.

למה צריך לאבחן אדם מבוגר?

יש מספר סיבות בגינן מבוגרים בוחרים לעבור אבחון לקות למידה, כולל:

  • בעיות משמעותיות בעבודה או בלימודים, המונעות מהמבוגר להגיע לייעדי הקריירה ו/או ההשכלה שלו.
  • בעיות משמעותיות בחיי היומיום, למשל, במערכות יחסים, בניהול כספים ובקבלת החלטות.
  • רצון לדעת ״מדוע אני נאבק כדי ללמוד ולזכור מידע״.

הצעד הראשון להתגבר על קשיים אלה הוא לקבוע את הסיבה להופעתם באמצעות האבחון. השלמת תהליך האבחון תאפשר למבוגר לקבל את המידע והתיעוד הדרושים לו, כדי לבקש אישור רשמי להתאמות בעבודה או בלימודים, ולקבוע אסטרטגיות יעילות ללמידה ולחיים, בהתבסס על תחומי החוזק של הנבדק.

אבחון בעיות למידה בקרב מבוגרים מתחיל באיסוף מידע רלוונטי על תחומי החוזק ועל הקשיים שלהם, כדי לקבוע אם יש להם לקות למידה או לא. מרכיבי תהליך האבחון עשויים להשתנות בהתאם לאדם עצמו או למכון המבצע את האבחון, אבל רוב האבחונים כוללים את הדברים הבאים:

  • סריקה – ראיון לא רשמי, מבחן קצר, תחומי עניין בקריירה ו/או סקירה של ההיסטוריה הרפואית ושל החוויות בבית הספר ו/או בעבודה.
  • הערכה – בדיקה פורמלית שתאבחן הישגים, אינטליגנציה ותהליכי עיבוד.
  • אבחון סופי – פירוט תוצאות האבחון, כולל סוג לקות הלמידה שזוהה.
  • המלצה – לרוב עבור מקום העבודה או המוסד הלימודי.

אבחון פסיכודידקטי, המבוצע לזיהוי לקויות למידה, עשוי לזהות שהבעיה נעוצה בהפרעת קשב וריכוז. כלומר האבחון הפסיכודידקטי עוסק גם ב:

עלות האבחון

עלות האבחון הפסיכודידקטי משתנה בהתאם למקום שבו הוא נערך מבחינה גיאוגרפית וסוג איש המקצוע המנהל את האבחון.

מחיר האבחון הפסיכודידקטי נע בין 2,000 ₪ ל-4,000 ₪.

אגב, אפשר לפנות לאבחון קלינאי תקשורת מוסמך (בין אם זה קלינאי תקשורת לילדים או קלינאי תקשורת למבוגרים)

כחברי קופת חולים, תוכלו לבחון אפשרות להשתתפות במימון, אם אתם מחזיקים כרטיסי כללית מושלם, לאומית זהב או מכבי שלי. בנוסף:

  • אם בעיר שלכם פועל מרכז אבחון, נסו לבקש הנחה מהרשות עצמה.
  • אם אתם באים ממשפחה מעוטת יכולת, תוכלו לקבל הנחה ממשרד החינוך.
  • אם אתם יתומי צה״ל, תוכלו לקבל הנחה ממשרד הביטחון.

יש ארגונים שונים נוספים המושיטים סיוע כספי למימון האבחון הפסיכודידקטי, כמו: הביננו (בית שמש), ניצן (תל אביב), יד אליעזר (ירושלים), אחיה (בני ברק), מרום (הכפר הירוק).

 

יתרונות נוספים של האבחון הפסיכודידקטי

אבחון פסיכודידקטי הוא הדרך האמינה ביותר להערכת היכולות הקוגניטיביות של הילד. הערכה מסוג זה, המתבססת על נתונים שנאספו מגוון כלים ונוהלו במסגרת אחד על אחד, מספקת אומדן של כישורי הילד, סגנון הלמידה והמיומנויות האקדמיות.

החשוב מכול, תוצאות ההערכה מהוות בסיס להמלצות לשיפור הצלחתו של הילד בבית, בבית הספר, ובפעילויות אחרות, באמצעות אסטרטגיות והתערבויות מתאימות.

בעיקרו של דבר, המידע שמספק דוח הממצאים של המאבחן הפסיכודידקטי, מאפשר לכם להשתמש בו כדי להגן על ילדים מפני שיטות חינוכיות מסוג ‘one size’

מה חידשה המאה ה-21?

האם הפרעת קשב וריכוז נקראה תמיד ADHD? כיצד התפתח חקר החינוך המיוחד וחוקים הקשורים אליו במהלך השנים? חקר ההיסטוריה של ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז, מציג ציר זמן שבו אפשר לגלות מתי יצאו מספר אנשים מפורסמים לציבור והתחילו להשמיע את קולם. לדוגמה:

  • בין 1800 ל-1900, לקויות למידה ו-ADHD לא נמצאות על הרדאר הציבורי. אבל מדענים וחוקרים דנים בהם. למשל, ב-1877 הנוירולוג הגרמני Adolf Kussmaul, טבע את המונח ׳עיוורון מילים׳. הוא הגדיר זאת כ׳עיוורון טקסט מוחלט… אם כי כוח הראייה, האינטלקט וכוח הדיבור הם שלמים״.
  • ב-1887, השתמש הרופא הגרמני Rudolf Berlin במונח ׳דיסלקציה׳, כדי לסייע בהגדרת אתגרי הקריאה.

ומה קורה במאה ה-21?

בשנת 2001 יצא לאור הספר ‘Valuing People’ (להעריך אנשים) והפך ל׳ספר הלבן׳ הראשון, מזה שלושים שנה, שעסק בליקויי למידה. ספר זה התבסס על 4 עקרונות מפתח: זכויות, עצמאות, בחירה והכלה.

הספר ‘Valuing People Now’ (להעריך אנשים עכשיו) יצא בשנת 2009 כדי להגדיר יעדים חדשים לתמיכה ביותר אנשים עם לקויות למידה כדי לאפשר להם לנהל חיים מלאים. היסטוריה זו מראה שקרו הרבה דברים טובים כדי לעזור לשנות את הגישות לאנשים עם לקויות למידה, ולשפר את חייהם. אבל המומחים טוענים שעוד המלאכה רבה.

 

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

לימודי אבחון אוטיזם

אבחון קלינאי תקשורת

אבחון קלינאי תקשורת רוצה ללמוד קלינאות תקשורת? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם עם כל המידע קלינאי תקשורת מספקים אבחונים וטיפולים במקרים הקשורים להפרעות דיבור, שפה

קראו עוד »
קלינאות תקשורת ואוטיזם

אוטיזם

אוטיזם עד לאחרונה דיברו המומחים על סוגים שונים של אוטיזם, כמו הפרעה אוטיסטית או תסמונת אספרגר, אולם היום, כל ההפרעות הללו נקראות ״הפרעות על ספקטרום

קראו עוד »

מעוניינים בשיחת ייעוץ מקלינאי/ת תקשורת מומלץ באיזור שלכם? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם:

דילוג לתוכן