מהי קלינאות תקשורת?

קלינאות תקשורת יכולה להועיל לכל מי שמתמודד עם הפרעת תקשורת, כולל אנשים עם לקות שמיעה או עם מצב בריאותי המקשה על הבליעה. קלינאות תקשורת עוזרת לאתגרי תקשורת רבים, כגון:

אפזיה (Aphasia): מצב זה מתפתח לעתים קרובות לאחר שבץ או פציעה הפוגעת באזור המוח שמעבד את השפה. פגיעה זו יכולה להקשות על הקריאה, הכתיבה, הדיבור והבנת השפה.

אפרקסיה (Apraxia): מצב שגורם לבעיות בקריאה, בכתיבה, בבליעה ובמיומנויות מוטוריות שונות. אנשים המתמודדים עם אפרקסיה יודעים מה הם רוצים להגיד אבל מתקשים להפיק את המילים.

הפרעת ביטוי (Articulation): מצב שבו קיים קושי לבטא ולהפיק צלילי מילים מסוימים. למשל, החלפת צליל אחד בצליל אחר כמו אמירת ׳ביון׳ במקום ׳בלון׳, או ׳סה׳ במקום ׳זה׳.

הפרעות תקשורת קוגניטיביות (Cognitive-communication): נזק במוח באזור השולט על החשיבה עלול לגרום לקושי בתקשורת. מצב זה עשוי לגרום לבעיה בהקשבה, בדיבור, בזיכרון וביכולת לפתור בעיות.

דיסארתריה (Dysarthria): מצב זה קורה כשיש חולשה בשרירים השולטים בדיבור, והוא עלול להיגרם בעקבות שבץ מוחי, טרשת נפוצה, טרשת צדדית אמיוטרופית (Aamyotrophic lateral sclerosis), או להפרעות אחרות במערכת העצבית. דיסארתריה יכולה לגרום לדיבור איטי או לא ברור.

הפרעות הבעה (Expressive): הפרעה זו קשורה לשבץ מוחי או לאירוע נוירולוגי אחר, לעיכוב התפתחותי ולאובדן שמיעה. מצב זה מקשה על הפקת המילים או העברת המחשבות בדיבור.

הפרעות שטף (Fluency): מצב של גמגום, שבו הדיבור נקטע או חסום, או דיבור עמוס כשהמילים מתמזגות זו בזו במהירות – הם הפרעות בשטף הדיבור המשבשות את המהירות, הזרימה וקצב הדיבור.

הפרעות קליטה (Receptive): מצב שבו האדם נראה כאילו הוא לא מעוניין בשיחה, אוצר המילים שלו מוגבל או שהוא מתקשה לעקוב אחר הנחיות. מצב של הפרעות קליטה גורם לקושי להבין או לעבד את מה שאנשים אחרים אומרים.

הפרעות תהודה (Resonance): מצבים שונים, כמו חיך שסוע או שקדים נפוחים משפיעים על מבנה הפה והאף ועלולים לגרום להפרעות תהודה. מדובר במצב בריאותי המשפיע על חללי הפה האף שיכול לחסום את זרימת האוויר ולשנות את הרעידות שעוזרות לשמוע צלילים.