חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אבחון דידקטי

הילד שלכם מתקשה לקרוא, לכתוב או לפתור בעיות מתמטיות פשוטות? נראה שכדאי שיעבור אבחון דידקטי או פסיכודידקטי שיוכל לגלות אם מדובר בלקויות למידה.

ילדים רבים אשר סובלים מלקויות למידה, נאבקים בלימודים בבית הספר זמן רב לפני שהם בכלל מופנים לאבחון. חלק מאותם ילדים פונים לאבחון רק כאשר הם כבר מבוגרים ולאחר שנים רבות שבהן לא הצליחו להבין למה הם לא מסוגלים ללמוד, ולמה הם מתקשים להסתדר במסגרת העבודה או בחיי המשפחה שלהם. מציאות שכזו עלולה להשפיע מאוד גם על ההערכה העצמית ועל המוטיבציה של אדם עם לקויות למידה.

אבחון דידקטי בוחן לקויות למידה ויכול להועיל מאוד לילדים ולמבוגרים כאחד (ובעיקר, אבחון דידקטי לסטודנטים). אחרי הכול, עצם העובדה שבעקבות האבחון הם יוכלו סוף סוף לקבל הסבר לקשיים הלימודיים וההתנהגותיים המאתגרים אותם כל החיים, ובמיוחד לקבל אישור רשמי שהקשיים הללו בכלל לא קשורים לרמת האינטליגנציה שלהם, היא כשלעצמה כבר הקלה גדולה.

יתרה מזאת, האפשרות לקבל אישור מוסמך מהבוחן משמעותה שיוכלו לקבל הקלות הן במוסדות החינוך והן במקומות העבודה. אין ספק שזה הופך את החשיבות של האבחון הדידקטי למובנת מאליה. אם אתם מעוניינים במידע נוסף בנושא, המשיכו לקרוא!

מהן לקויות למידה?

ההבדל בין לקויות למידה לבין קשיי למידה

שני המונחים נראים כאילו מדובר באותה בעיה, אבל יש הבדל ניכר בין אדם עם קשיי למידה לבין אדם עם לקויות למידה. באופן כללי ניתן לומר כי לקויות למידה שונות מקשיי למידה כי הן לא משפיעות על האינטליגנציה הכללית. זיהוי ואבחון נכונים, האם מדובר בקשיי למידה או בלקות למידה, הם קריטיים לקבלת הטיפול הנכון.

לקות למידה – היא מצב היוצר אתגר לצורת למידה מסוימת, אבל לא משפיע על מנת המשכל הכוללת של הפרט. למשל, דיסלקציה היא לקות למידה המשפיעה רק על תחום מסוים אבל לא גורמת להפרעה כלשהי בכישורי החיים האחרים. היא משפיעה, לדוגמה, על יכולת הקריאה והאיות, אבל לא מפריעה לפרט לתפקד בכול תחום אחר, מבלי שיזדקק לתמיכה ולטיפול מתמשכים.

קשיי למידה – הוא מצב המשפיע על הלמידה והאינטליגנציה בכול תחומי החיים. למשל, מצב של תסמונת דאון משפיע על כל תחומי החיים של הפרט, כולל על הבריאות, על המצב הגופני, על מנת המשכל וכל כישורי החיים.

קשיי למידה יכולים לנבוע מיכולת אינטלקטואלית פחותה הגורמת לקושי באשר ליכולת לבצע פעילויות יומיומיות, קושי ביצירת קשרים חברתיים, קושי בהתנהלות כספית – כלומר, קשיים המשפיעים על האדם בכול תחומי החיים. למעשה, אנשים עם קשיי למידה יזדקקו לתמיכה ארוכת טווח כדי ללמוד, ואולי יזדקקו גם לתמיכה כדי לפתח מיומנויות חדשות, להבין מידע מסובך, ולהצליח לקיים אינטראקציה עם אנשים אחרים.

קצת על לקויות למידה

לקויות למידה הן בעיה בעיבוד מידע המונעת מהאדם ללמוד מיומנות ולהשתמש בה באופן יעיל.  לקויות למידה משפיעות בדרך כלל על אנשים עם אינטליגנציה ממוצעת או מעל הממוצע. לפיכך לקות הלמידה מציגה פער בין המיומנויות הצפויות, המבוססות על גיל ואינטליגנציה, לבין הביצועים האקדמיים בפועל.

ליקויי למידה נפוצים משפיעים על יכולות הקריאה, ההבעה בכתב, המתמטיקה ועל מיומנויות לא מילוליות.

הסוגים העיקריים של לקויות למידה הם:

אדם אחד יכול לסבול מלקות למידה אחת, או משילוב של יותר מלקות אחת.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

שאלות על לימודי קלינאות תקשורת

מהו אבחון דידקטי?

אבחון דידקטי הוא תהליך אבחון של לקויות למידה אשר מתבצע על ידי איש מקצוע שהוכשר במיוחד על מנת לבצע אבחון דידקטי (לדוגמה, קלינאי תקשורת, אנשי מקצוע מתחום ההוראה שעברו קורס אבחון דידקטי, או בוגרי לימודי אבחון דידקטי תואר שני).

במהלך האבחון נבחנות היכולות הקוגניטיביות של הפרט אשר כוללות:

  • חשיבה ועיבוד מידע
  • כישורי קריאה, הבנת הנקרא והבעה בכתב
  • זיכרון
  • כושר התארגנות

האבחון נועד לאתר את הסיבות הגורמות לאתגרים הלימודים, כדי שאפשר יהיה לתכנן תוכנית לימודים מותאמת אישית, שתאפשר לפרט למצות את הפוטנציאל הלימודי שלו.

האבחון מאתר וממפה את הקשיים והכישורים של הפרט, כמו גם את אסטרטגיות הלמידה בהן הוא משתמש, ובודק עד כמה הן יעילות עבורו. האבחון בודק את התסמינים המעידים על אתגרים מתמשכים בקריאה, בכתיבה, בחשבון ובחשיבה מתמטית, במהלך שנות הלימוד הפורמליות.

תסמינים אלה עשויים להתבטא:

  • בקריאה לא מדויקת, איטית ומתאמצת
  • בהבעה בכתב לקויה וחסרת בהירות
  • בקושי לזכור עובדות מספריות או בחשיבה מתמטית לא מדויקת
  • בבעיות התנהגות

מטרת האבחון הדידקטי

קשיי למידה מתחילים בגילאי בית הספר והם פוגעים באופן משמעותי בהישגים האקדמיים, בביצועים התעסוקתיים או בפעילויות השגרתיות בחיי היומיום.

האבחון הדידקטי נועד לאמת או לשלול חשדות ללקות למידה, לשם כך:

האבחון נעשה על סמך סקירה קלינית של ההיסטוריה של הפרט, דיווחי המורים, רישומים אקדמיים ותגובות להתערבויות קודמות. כדי לקבוע שמדובר בלקויות למידה:

  • הקשיים שמפגין הפרט חייבים להיות מתמשכים
  • הציונים שלו צריכים להיות הרבה מתחת לטווח המדדים המתאימים
  • לא ניתן להסביר טוב יותר את האתגרים הללו, על ידי הפרעות אחרות

האבחון מוודא שאכן הכישורים האקדמיים הנוכחים נמוכים בהרבה מתחת לטווח הממוצע של ציונים שמשיגים בני גילו של הפרט. כלומר, ילד עם דיסלקציה יפגין מאמץ רב בקריאה, בשונה מדרך הקריאה השוטפת שיפגינו בני גילו הטיפוסיים.

האבחון שולל כי קשיי הלמידה של הפרט נובעים מהפרעות התפתחותיות, נוירולוגיות, מוטוריות או תחושתיות (ראיה או שמיעה).

כאשר ההישגים של הפרט במבחנים הסטנדרטיים נמוכים במידה ניכרת מהצפוי מבני גילו, ומרמת האינטליגנציה שלו, האבחון יתמקד ב-3 קטגוריות אבחון ספציפיות:

  • הפרעות קריאה – שטף הקריאה, הקצב והדיוק, פענוח מילים (הן בהקשר התוכני והן ללא הקשר), הבנת התוכן והמשמעות וכו׳.
  • הפרעות בכתב – קצב הכתיבה, כתב היד, ההתארגנות, שגיאות כתיב וכושר הבעה בכתב.
  • והפרעות מתמטיות – החשיבה המתמטית, יכולת החישוב האוטומטי, הבנה מתמטית, הבנה גיאומטרית וכו׳.

האבחון אינו מוגבל רק לקטגוריות אלה, אלא בוחן באופן כללי יותר גם בעיות בתפקודים קוגניטיביים המהווים את בסיס הלמידה:

  • תפיסה חזותית, שמיעתית ומרחבית
  • תפקודים ויזו-מוטוריים וגרפו-מוטוריים
  • תפקודי הזיכרון, כולל: זיכרון מידי, זיכרון לטווח הקצר ולטווח הארוך, זיכרון רצף וזיכרון עבודה.
  • תפקודי השפה בדיבור ובכתיבה: אוצר מילים, כושר ניסוח וארגון של ההבעה המילולית, מהירות השיום והשטף השפתי, רמת התחביר והעיבוד הפונולוגי וכו׳.
  • סגנון העבודה: קצב העבודה, התכנון וההתארגנות, אסטרטגיות הלמידה ומנגנוני הפיצוי והבקרה.

 

תוצאות האבחון הדידקטי, מסייעות למאבחן לקבוע את סוג הבעיה ולתכנן את ההתערבות הטיפולית המתאימה. בו בזמן הן גם מסייעות לזהות בעיות רגשיות שעלולות להפריע להצלחת התוכנית הטיפולית.

מה ההבדל בין אבחון דידקטי לפסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי כולל שילוב של שני סוגי האבחונים: אבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי.

אלמנטים המבדילים בין האבחון הדידקטי לאבחון הפסיכולוגי:

שלא כמו האבחון הדידקטי, האבחון הפסיכולוגי מתבצע על ידי פסיכולוג בעל הכשרה מתאימה שמעריך

  • את החוזקות והחולשות של הפרט בתחומים השכליים, הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים
  • את יחסי הגומלין בין החזקות והחולשות הללו ואת השפעתם על התפקוד של הפרט, כולל התפקוד האקדמי

האבחון הפסיכולוגי כולל גם הערכה של מצבו הנפשי של הנבדק ומידת ההשפעה של מצב זה על תהליכי הלמידה שלו.

האבחון הפסיכולוגי נועד לשרטט את פרופיל האינטליגנציה של הנבדק, והוא משלים את הפרופיל הלימודי שנבדק במהלך האבחון הדידקטי.

מתי מתבצע אבחון משולב – פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי לילדים (כמו גם אבחון פסיכודידקטי למבוגרים), מתבצע כאשר נראה כי אתגרי הלמידה וההתנהגות עשויים לנבוע ממספר גורמים, וכאשר אתגרי הלמידה הם חמורים במיוחד. המטרה של אבחון פסיכודידקטי היא:

  • הערכת התפקודים השכליים האחראיים על הלמידה ובחינת השפעתם על החוזקות והחולשות בתפקוד הלימודי של הפרט.
  • הערכה זו מתייחסת ליכולות ולקשיים במספר תחומים המשפיעים על תפקוד הפרט:
    • האישיותי
    • הרגשי
    • התנהגותי
    • החברתי

אבחון משולב פסיכודידקטי יכול להתבצע באחד מהאופנים הבאים:

  • על ידי פסיכולוג מומחה שהוכשר לבצע גם אבחון דידקטי.
  • על ידי שני אבחונים נפרדים, האחד פסיכולוגי והשני דידקטי, כאשר גיבוש שתי מסקנות האבחון וההמלצות הנובעות משני האבחונים, יסוכמו בסופו של דבר על ידי פסיכולוג מומחה.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

איך עושים אבחון דידקטי?

האבחון הדידקטי כולל מספר שלבים:

  • שלב איסוף נתוני הרקע – בשלב זה, אשר מתבצע בכול אחד מהאבחונים (דידקטי, פסיכולוגי או פסיכודידקטי), נעשה בירור על סיבת ההפניה לאבחון, ונאספים נתונים המתייחסים לכמה היבטים, כגון:
    • הישגים לימודיים
    • תפקוד נוכחי במקצועות השונים
    • הרקע ההתפתחותי, המשפחתי והחינוכי
    • הערכות ואבחונים קודמים
    • היסטוריה לימודית
    • התערבויות וטיפולים קודמים.

  • שלב איסוף נתונים הנעזר בכלי אבחון

בשלב זה נקבעים תחומי התפקודים של הפרט שיוערכו במהלך האבחון, והם נבחרים על פי סיבת ההפניה לאבחון, ולפי שיקול דעתו של המאבחן.

תחומי התפקוד ממוינים על פי:

  • אבחון מיומנויות הבסיס – קריאה, כתיבה וחשיבה מתמטית, על כל ההיבטים שלהם

  • אבחון התפקוד הקוגניטיבי – מאבחן, בין השאר: תפיסה חזותית מרחבית ושמיעתית, תפקודי השפה, סגנון העבודה או תפקודים ויזו-מוטוריים וגרפו-מוטוריים.

  • אבחון היכולת השכלית – אבחון הבודק את האינטליגנציה, מתייחס למנת המשכל, וכולל פערים בתפקוד וביעילות מנגנוני העיבוד, הבקרה והפיצוי שמפעיל הפרט.

  • אבחון היבטים אישיותיים, רגשיים, התנהגותיים וחברתיים – היבטים אלה תורמים רבות על יכולתו של אדם עם לקויות למידה להכיל ולהתמודד עם קשיים. לפיכך, השפעתם על מידת ההצלחה הן בלימודים והן בחיים היומיומיים, היא רבה. אבחון זה מעריך את התרומה של כל אחד מהיבטים אלה לאתגרים המקשים על התפקוד הלימודי של הפרט, ומסייעים למאבחן להבדיל בין לקות למידה לקשיי למידה. ניתוח היבטים אלה יאפשרו להתאים למטופל את הטיפול המדויק המתאים ביותר לצרכים שלו.

  • שלב ניתוח הממצאים וקביעת האבחון

בשלב זה מנותחים הממצאים באופן שבו הם יוכלו להעניק הסבר המיישב בין הממצאים האקדמיים לבין הממצאים באשר למנגנונים הקוגניטיביים, האינטלקטואליים והרגשיים של הפרט.

  • שלב הסיכום, חוות הדעת וההמלצות

    שלב הסיכום כולל פירוט של נתונים שונים, כגון:
  • פרטים אישיים של הנבדק, תאריך האבחון, סיבת ההפניה, הרקע המשפחתי, ההתפתחותי וכדומה.
  • כלי ההערכה שבאמצעותם נערך האבחון
  • תיאור הממצאים
  • ניתוח הממצאים
  • המלצות לטיפול הן במסגרת החינוכית והן מחוצה לה
  • חותמת וחתימת הבוחן

כמה זמן לוקח אבחון דידקטי?

אבחון נבדק מספר שעות, תלוי בנבדק עצמו. לפעמים, האבחון הדידקטי מחולק לשני מפגשים.

כמה עולה אבחון דידקטי?

מחיר האבחון הדידקטי נע בין 1200 ₪ ל-1800 ₪. במקרים מסוימים קופות החולים משתתפות במימון האבחון הדידקטי, כך שכדאי לבדוק זאת.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

אבחון קלינאי תקשורת

אבחון קלינאי תקשורת קלינאי תקשורת מספקים אבחונים וטיפולים במקרים הקשורים להפרעות דיבור, שפה או תקשורת. מטרת הייעוץ והטיפול שמציע קלינאי התקשורת, היא להקל על תהליך

קראו עוד »

אוטיזם

אוטיזם עד לאחרונה דיברו המומחים על סוגים שונים של אוטיזם, כמו הפרעה אוטיסטית או תסמונת אספרגר, אולם היום, כל ההפרעות הללו נקראות ״הפרעות על ספקטרום

קראו עוד »

מעוניינים בשיחת ייעוץ מקלינאי/ת תקשורת מומלץ באיזור שלכם? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם:

דילוג לתוכן