חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אבחון פסיכודידקטי למבוגרים

לקויות למידה משפיעות על יכולתם של אנשים ללמוד מיומנויות חדשות, להבין ולעבד מידע ולתקשר ביעילות עם אחרים. עם זאת, אנשים רבים עם לקות למידה עדיין מסוגלים לעבוד ולנהל את חייהם היטב, תלוי בחומרת לקות הלמידה שלהם.

מבוגרים, שאובחנו בילדותם כלקויי למידה וזכו להתאמות ולהקלות בבית הספר, זקוקים כעת לאבחון חדש כי תוקפו של האבחון פג לאחר כשלוש שנים. האבחון יסייע להם לקבל התאמות בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, או התאמות במקום העבודה שלהם. מבוגרים אחרים, שאף פעם לא אובחנו, יכולים היום לעבור אבחון פסיכודידקטי, ולהבין סוף סוף מדוע דברים מסוימים בחיים קשים להם יותר או לוקחים קצת יותר זמן.

מהו אבחון פסיכודידקטי למבוגרים?

אבחון פסיכו דידקטי ללקויות למידה, כשמו כן הוא: מורכב משני אבחונים:

כדי לזהות ולסווג את לקות הלמידה, נדרש אבחון מקיף המבוצע על ידי פסיכולוג מומחה (לרוב, פסיכולוג חינוכי) ומאבחן מוסמך (כמו קלינאי תקשורת למבוגרים, או קלינאי תקשורת לילדים).

תהליך האבחון כולל ראיון וסדרה של סוגי מבחנים שונים שנמשכים שעות ארוכות, ודורשים יותר מפגישה אחת.

האבחון הפסיכודידקטי מורכב בדרכך כלל מהפרמטרים הבאים:

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

לימודים בתחום הקלינאות תקשורת

ראיון ראשוני

הריאיון הראשוני אמור לכסות סקירה יסודית של:

  • ההיסטוריה מהלידה ועד להתפתחות המוקדמת.
  • רקע שפתי ורקע תרבותי.
  • היסטוריה רפואית, כולל ראייה, שמיעה, מצב נוירולוגי, מחלות, אלרגיות, תרופות ומצבים בריאותיים עכשוויים.
  • היסטוריה משפחתית וחברתית (כדי לקבוע אם קיימים גורמים חברתיים, התנהגותיים או רגשיים, או כל דפוס תורשתי הגורם לקשיי הלמידה).
  • היסטוריה אקדמית ותעסוקתית.
  • הערכות פסיכולוגיות קודמות ובדיקות רפואיות רלוונטיות.

הריאיון הראשוני חיוני, כי הוא מעניק למאבחן הבנה מעמיקה באשר לרקע של הנבחן, שישמש אותו בבואו לפרש את תוצאות הבדיקה. במהלך הריאיון ידונו הסיבות שהובילו את האדם לעבור אבחון, כמו גם בעיות ואתגרים עכשוויים, והציפיות של הנבחן מתוצאות האבחון.

בדיקת התפקוד הקוגניטיבי ועיבוד המידע

לצורך הערכת התפקוד הקוגניטיבי, וכדי לקבוע את רמות היכולות האינטלקטואליות, נהוג להשתמש בסולם אינטליגנציה למבוגרים, ובאמצעים ספציפיים נוספים אשר יאפשרו מאבחן להעריך:

  • זיכרון לטווח קצר וארוך.
  • שפה – קליטה וביטוי.
  • יכולת לנמק או להשתמש בהיגיון מופשט מילולי ולא מילולי.
  • טווח הקשב.
  • יכולות תפיסה חזותיות כולל משימות מרחביות שונות.
  • ובנוסף: רצף, כיווני ימין ושמאל, מוטוריקה עדינה; וכישורי ארגון ותכנון.
  • בדיקת רמות ההישגים האקדמיים

מבחנים פסיכודידקטיים כוללים גם הערכת מיומנויות בסיסיות – קריאה, הבעה בכתב, איות ומתמטיקה. האבחון יקבע את הפרופיל של תת-מיומנויות, כמו:

  • קריאה (כמו: אוצר מילים, זיהוי מילים, הבנת פסקאות ומודעות לצלילים במילים).
  • חישובים מתמטיים.
  • פתרון בעיות.
  • היבטים יצירתיים ומכניים בכתיבה.

עם מידע מפורט זה, יוכל המעריך להתוות תוכנית טיפולית יעילה, שתוכל לתקן קשיים לימודיים או לפצות עליהם באמצעות חוזקות שונות שחשף האבחון.

בנוסף להערכת המיומנויות הבסיסיות המאבחן יעריך גם:

  • כישורי לימוד.
  • מיומנויות ארגוניות
  • מיומנויות הנדרשות בעבודה, כמו ניהול זמן.

ניתן להשתמש בשאלונים המסייעים למיין את לקויות הלמידה, ומאפשרים להעריך את תפיסת הנבחן לגבי תחומי החוזקה והקושי שלו, כישורי החיים שלו, כמו גם, בעיות אקדמיות ספציפיות ובעיות בהן הוא נתקל במקום העבודה שלו.

הערכות חברתיות ורגשיות

ההערכות החברתיות והרגשיות קובעות אם בעיות חברתיות / רגשיות מתרחשות במקביל ללקויות הלמידה או שהן משניות להן. התחומים הנבדקים הם חרדה, דיכאון, דימוי עצמי ירוד והפרעת קשב.

ראיון משוב וכתיבת הדוח המסכם

לאחר השלמת האבחון, מקיים המאבחן ראיון משוב עם הנבדק, כדי להעביר לו את התוצאות, יחד עם הצעות לתיקון ולשיפור נקודות התורפה, ו/או המלצות לאסטרטגיות פיצוי ולהתאמות שיאפשרו לו להתמודד ביעילות רבה יותר עם הקשיים המאפיינים אותו. המאבחן אמור לדון עם הנבדק לא רק על החולשות שלו אלא גם על החוזקות שלו.

הדוח הכתוב מסופק לפעמים באותה פגישה, או זמן קצר לאחריה. הנבדק אמור לקבל הזדמנויות לשאול את המאבחן שאלות, הן בעת ריאיון המשוב והן לאחר קבלת הדוח הכתוב.

הדוח אמור לספק הצהרה ברורה לגבי סוגיות כגון –

  • האם קיימות לקויות למידה או לא?
  • מהם סוגי לקויות הלמידה?
  • מהו היקף לקויות הלמידה וחומרתן?

בנוסף, הדוח צריך לספק:

  • מתווה של חוזקות וחולשות.
  • קווים מנחים לתיקון ואסטרטגיות לפיצוי.
  • התאמות מומלצות, במסגרות אקדמיות ו/או במסגרות תעסוקתיות

דוגמאות לנושאים המוערכים במהלך אבחון פסיכודידקטי למבוגרים

  • האם האדם מבלבל בין אותיות או מספרים דומים, קורא אותם הפוך או מבלבל את הסדר שלהם?
  • האם האדם מתקשה לקרוא את הכתוב בעיתון, לעקב אחר אותיות קטנות ו/או לעקוב אחר הכתוב בטור דעה כלשהו?
  • האם האדם מתקשה למלא באופן הנכון טופס מועמדות לעבודה?
  • האם האדם מתקשה להעלות רעיונות בכתב על הנייר?
  • האם לאדם יש בעיות מתמשכות בכול הקשור למבנה המשפט, למכניקת הכתיבה ולארגון העבודה הכתובה?
  • האם האדם מתקשה להקיש מספרי טלפון או לקרוא כתובות?
  • האם בעת הכתיבה האדם הופך אותיות או משמיט אותיות במילים או בביטויים?
  • האם האדם מרבה לשגות בקריאה או לשגות בהעתקת טקסט?
  • האם האדם מאיית את אותה מילה בצורה שונה באותו מסמך עצמו?
  • האם האדם מסוגל להסביר דברים בעל פה, אבל מתקשה לעשות זאת בכתב?

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

מי מבצע אבחון פסיכודידקטי למבוגרים?

אבחון פסיכודידקטי למבוגרים (כמו גם אבחון פסיכודידקטי לילדים), מבוצע בדרך כלל על ידי שני בעלי מקצוע:

את האבחון הפסיכולוגי מבצע פסיכולוג מומחה המוכשר לביצוע אבחונים אלה. אבחון זה בוחן את התפקיד הפסיכולוגי, הרגשי וההתנהגותי. האבחון הפסיכולוגי מתייחס למנת המשכל של הנבחן ובוחן גם את היכולות שלו להתמודד רגשית עם אתגרים בחייו. מטרת האבחון היא להנחות את ההערכה והטיפול בלקות הלמידה מנקודת המבט הרפואית, ולא ההערכה הלימודית יעשה האבחון הדידקטי.

את האבחון הדידקטי מבצע מאבחן מומחה (למשל, אבחון קלינאי תקשורת). האבחון מתמקד בהערכות דידקטיות המתמקדות בבדיקת ההישגים הלימודיים של הנבדק ובסגנון הלמידה שלו, ולא במצבו הנפשי והפסיכולוגי. אבחון דידקטי נועד לזהות מגוון של יכולות או קשיים, בתחומים, כמו: תפיסה חזותית, תפיסה כמותית, תפיסה מרחבית, תפיסה שמיעתית ותפיסת הזמן.

שני האבחונים גם יחד, הפסיכולוגי והדידקטי, יאפשרו לזהות את הגורם לקשיי הלמידה, להעריך את החוזקות והחולשות של הנבדק ולהציע את דרכי הטיפול המותאמות ספציפית לבעיות הלמידה שמפגין המטופל.

גורמים הנלקחים בחשבון בעת ביצוע אבחון פסיכודידקטי למבוגרים

  • הסביבה – אבחון לקות למידה צריך להתבצע בחדר שקט, מואר ונקי מהסחות דעת.
  • בריאות הנפש – אין לבצע אבחון אם האדם נמצא במצוקה.
  • טיפול תרופתי – כיוון שתרופות עשויות להשפיע על איכות הביצועים של האדם, צריך לקחת אותן בחשבון במהלך האבחון.
  • עייפות – עייפות פוגמת בביצועים. כלומר, אבחונים פסיכודידקטיים לא אמורים להתקיים כאשר הנבדק יותר מדי עייף.
  • מוטיבציה – הנבדק צריך להשקיע את כל כולו לאורך תהליך האבחון, כדי שתוצאות האבחון ייחשבו בעלות תוקף.
  • מאמץ – צריך לקחת בחשבון שיתכן שהנבדק מפגין ביצועים נמוכים במיוחד במהלך האבחון באופן מכוון, כדי לקבל הזדמנות להטבות, התאמות והקלות.
  • שפה, תרבות ואתניות – אם שפת האם של הנבדק אינה עברית, חשוב שהפסיכולוג יכיר בהבדלים התרבותיים, ינסה להבין את ההבדלים הרלוונטיים ויהיה מודע לקשיים שילוו את הפרשנויות שלו.
  • ליקויים תחושתיים ואחרים – הפגנת ביצועים קוגניטיביים לקויים, ניתנת לייחוס גם לצורה כלשהי של קושי פיזי, קושי בשפה ו/או קושי חושי.

גורמים שנלקחים בחשבון בהערכת התנהגות מסתגלת (adaptive behavior):

מטרת ההערכה של ההתנהגות המסתגלת היא לקבוע את המידה שבה יכול הנבדק לתפקד באופן עצמאי. מידע זה, עדיף שיגיע מאנשים המכירים את הנבדק היטב, ומכירים במיוחד את האופן בו הוא פועל בחיי היומיום שלו.

בנוסף, על מנת לבדוק מיומנויות מושגיות (כמו קריאה, איות וחשבון), ניתן להעריך את הפרט באמצעות מבחנים ספציפיים, הבודקים מיומנויות אלה.

איפה כדאי לעשות אבחון פסיכודידקטי למבוגרים?

אם אתם סטודנטים ורוצים לעבור אבחון פסיכודידקטי כדי לקבל התאמות לימודיות במוסד האקדמי בו תלמדו (כמו, הארכת זמן המבחנים או אפשרות לעבור מבחנים בעל פה), אזי חשוב מאוד לבחור במכון לאבחון אשר מוכר על ידי משרד החינוך. לפי החוק, כמועמדים וכסטודנטים במוסדות על תיכוניים, אם אובחנתם כלקויי למידה על ידי מכון מוכר, תהיו זכאים להתאמות.

למי מתאים אבחון פסיכודידקטי למבוגרים?

בתור מבוגרים עצם הידיעה, או המחשבה שזה בכלל אפשרי שיש לכם לקויות למידה, יכולה להיות די מהממת, אחרי הכול אתם חיים איתן במשך שנים תוך נרמול הקשיים שלכם.

אם לקות הלמידה היא קלה, מן הסתם גם הסימנים של לקות הלמידה יהיו מתונים, אבל יש כמה סימנים שכדאי לשים לב אליהם.

סימנים של לקויות למידה אצל מבוגרים:

  • קשיים בהבנת מידע.
  • בעיות זיכרון.
  • בעיות במתמטיקה, בקריאה או בכתיבה.
  • לימוד מיומנויות חדשות בקצב איטי מאוד.
  • קושי בהבנת השיחה או במעקב אחריה.
  • קושי בהבנת מושגי זמן וכיוון.
  • בעיות תקשורת, כולל דיבור איטי או אוצר מילים מצומצם.
  • בעיות בקואורדינציה.

למה חשוב לעבור אבחון פסיכודידקטי, גם לאחר שסיימתם את בית הספר?

ללא אבחון לקות הלמידה, המבוגר לא בהכרח מודע לצרכיו ועלול להאשים את עצמו, שלא בצדק, בהיותו ׳טיפש׳ וחסר יכולת.

לעומת זאת, תארו לעצמכם מבוגר, אשר כל חייו סובל מאתגרי למידה מבלי שיהיה מודע להיותו לקוי למידה, ויום אחד מקבל לידיו אבחון שחושף שיש לו לקות למידה… זה בוודאי מפיק מיד אנחת רווחה. כעת, סוף סוף, הוא מבין מה גרם לכל הקשיים שתסכלו אותו כל השנים!

תוצאות האבחון מאפשרות למבוגר לקבל את ההתאמות והתמיכות הנדרשות, כדי לממש את הפוטנציאל שלו, להמשיך ללימודים גבוהים, לשפר את הכישורים החברתיים, למצוא תעסוקה מספקת ולחיות חיים עצמאיים ושלמים.

ונוסיף עוד מידע חשוב. למרות שאוטיזם לא מסווג כלקות למידה, כמחצית מהאנשים שעל הספקטרום האוטיסטי סובלים מלקויות למידה. אוטיזם, לפעמים אינו מאובחן, בעיקר אצל נשים, כי הן טובות מאוד בהסתרת התסמינים שלהן. המשמעות היא שהן יכולות לעבור את כל החיים מבלי לקבל שום תמיכה שהייתה יכולה להקל מאוד על חייהן.

ואחרי האבחון, מה הלאה?

כל המידע הנמסר על ידי המאבחן לנבחן הוא חסוי לחלוטין, ואינו ניתן לשיתוף עם אחרים, ללא אישור בכתב של הנבחן עצמו. אחרי הכול, ההחלטה אם לחשוף את תוצאות האבחון או לא, היא החלטה אישית של הנבחן, ויש אנשים שמעדיפים לשמור את פרטי המידע ולא לשתף אותו עם אחרים, לפחות בהתחלה.

עובדים עם לקויות למידה או עם הפרעת קשב וריכוז, עלולים להתקשות במקום העבודה עקב הקושי לקלוט מידע רב, להישאר מאורגנים, או להתגבר על קשיים בתחום הבינאישי, בעיות אלה מאתגרות במיוחד כאשר מדובר בעבודת צוות ובשיתופי עבודה שונים.

אם אתם מתלבטים בשאלה אם לשתף את המעסיק בלקות הלמידה שלכם או לא, חשוב לדעת שיש לא מעט מעסיקים שמוכנים להתאים את תנאי העבודה כדי לתמוך (כמובן באופן חסוי), בעובד שלהם המאובחן עם לקויות למידה.

אחרי הכול, מעסיק, שהולך לקראת העובדים שלו, יוכל להנות מהתכונות החיוביות והייחודיות של עובדים עם לקויות למידה או הפרעת קשב וריכוז, לדוגמה:

  • עובדים עם לקויות למידה עשויים להפגין יצירתיות ויזמות באופן יוצא דופן.
  • עובדים עם הפרעת קצב וריכוז מסוגלים להישאר רעננים וערניים לאורך זמן ולהשיג תוצאות במהירות רבה יותר מאחרים.

באשר לסטודנטים, כאשר אתם עוברים אבחון פסיכודידקטי במכון לאבחון מוכר, תוכלו ליהנות מאישור משרד החינוך שמזכה אתכם בהתאמות, לא רק בזמן הלימודים האקדמאיים, אלא גם במבחני המועמדות (למשל, אם יש מבחני כניסה, תוכלו לקבל התאמות שיאפשרו לכם לעבור אותם בהצלחה).

כמה עולה אבחון פסיכודידקטי למבוגרים?

מחיר אבחון פסיכודידקטי תלוי במספר גורמים. כשמדובר במבוגרים, העלות נעה בין 4,000-2,000 שקלים. אם ילדים ונערים יכולים לזכות למימון של קופות החולים, סטודנטים יכולים לנסות ליהנות מהנחות שמציעים גופים שונים כמו ניצן, אחיה, מרום או הביננו. בנוסף, משפחות מעוטות יכולת יכולות לקבל סיוע ממשרד החינוך, ויתומי צה״ל ממשרד הביטחון.

כאמור, מבין המבוגרים הפונים לאבחון פסיכודידקטי, יש כאלה שעברו את האבחון כשהיו תלמידי בית ספר, אלא שתוקפו של האבחון הקודם פג (התוקף פג בדרך כלל לאחר 4-3 שנים), וכעת עליהם לעבור אבחון נוסף.

אגב, ׳פג תוקף׳ חל גם על אבחון להפרעת קשב וריכוז במבוגרים, ואבחון להפרעת קשב וריכוז בילדים).

עד איזה גיל אפשר לעשות אבחון פסיכודידקטי למבוגרים?

לקות למידה, שלא אובחנה בגילאים הצעירים, יכולה להשפיע על בחירת הקריירה ועל הגבלת הקידום בעבודה ועלולה להוביל למספר בעיות פסיכולוגיות ורגשיות, כולל דיכאון והערכה עצמית נמוכה. זה נכון במיוחד כאשר המבוגר מפרש את הכישלונות הלימודיים שלו בעבר, כפגמים אישיים וחווה כל השנים תחושות של מבוכה ובושה בגלל שהוא נתפס כאדם עם כושר אינטלקטואלי דל.

הטרגדיה היא שעם האבחון הנכון, ניתן היה ליישם אסטרטגיות התמודדות והתאמות שהיו יכולות לעזור לאדם עם לקות למידה כבר בגיל צעיר, כך שיוכל בבגרותו לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.

השאלה עד איזה גיל אפשר לעשות אבחון פסיכודידקטי תלויה בצרכים הנוכחיים שלכם כעת. אם אתם זקוקים לתמיכה שתוכלו לקבל לאחר האבחון, לדוגמה:

  • אתם עובדים ומבקשים לשפר את סיכויי הקידום שלכם בעבודה.
  • אתם מתכננים ללמוד במכללה או באוניברסיטה, ומבקשים להנות מההתאמות שתוכלו לקבל בזכות אבחון פסיכודידקטי לסטודנטים.

אבל, אם כבר יצאתם לפנסיה ואתם נהנים כעת עם הנכדים, יכול להיות שתעדיפו להשאיר את העבר המאתגר מאחור ולוותר על האבחון.

יתרונות של אבחון פסיכודידקטי

אם גם אתם גדלתם בתחושה שאתם חסרי יכולת ללמוד, וייחסתם את הקשיים שלכם לאיזה חוסר יכולת כללית ואף לטיפשות. הידיעה שקיימת סיבה ספציפית לקשיים שחוויתם באותם ימי בית ספר מתסכלים, יכולה להביא איתה הקלה גדולה.

הבנה טובה יותר של החוזקות שלכם, כמו גם של החולשות שלכם, יכולה להיות צעד ראשון חשוב לקראת בניית הערכה עצמית ופיתוח אסטרטגיות להתמודדות יעילה יותר עם אתגרי הלמידה שלכם.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

אבחון קלינאי תקשורת

אבחון קלינאי תקשורת קלינאי תקשורת מספקים אבחונים וטיפולים במקרים הקשורים להפרעות דיבור, שפה או תקשורת. מטרת הייעוץ והטיפול שמציע קלינאי התקשורת, היא להקל על תהליך

קראו עוד »

אוטיזם

אוטיזם עד לאחרונה דיברו המומחים על סוגים שונים של אוטיזם, כמו הפרעה אוטיסטית או תסמונת אספרגר, אולם היום, כל ההפרעות הללו נקראות ״הפרעות על ספקטרום

קראו עוד »

מעוניינים בשיחת ייעוץ מקלינאי/ת תקשורת מומלץ באיזור שלכם? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם:

דילוג לתוכן