אודות

• צליל דיבור – איך אנחנו מפיקים צלילים ומחברים צלילים למילים? כגון: בעיות הגייה (ארטיקולציה), הפרעות פונולוגיות (phonological), אפרקסיה (Apraxia) בדיבור או דיסארתריה (Dysarthria).
  
  

   

• שפה – המידה בה אנחנו מבינים את מה שאנחנו שומעים או קוראים, והדרך שבה אנחנו משתמשים במילים כדי לספר ולתאר באוזני אחרים את מה שאנחנו חושבים. אצל מבוגרים בעיה זו נקראת אפזיה (Aphasia).
  
  

   

• אוריינות – עד כמה אנחנו מיטיבים לקרוא ולכתוב. אנשים עם הפרעות בדיבור ובשפה עשויים להתקשות גם בקריאה, כתיבה ואיות.
  
  

   

• תקשורת חברתית – עד כמה אנחנו מקפידים על הכללים, כמו לדבר כשמגיע התור שלנו, לדעת כיצד לדבר עם אנשים שונים, ליצור קשר עין (הפרעות המאפיינות גם אנשים עם אוטיזם), או עד כמה אנחנו עומדים קרוב למישהו כשאנחנו משוחחים איתו. הפרעה זו נקראת גם פרגמטיקה (Pragmatics).
  
  

   

• קול – איך נשמע הקול שלנו. אנחנו עשויים לסבול מצרידות, לאבד את הקול די בקלות, לדבר בקול רם מדי או דרך האף, או לא מסוגלים להשמיע קול כלל וכלל.
  
  

   

• שטף דיבור – המכונה גם גמגום, הוא הפרעה המתייחסת לזרימת הדיבור. אדם או ילד שמגמגם עשוי:
  
  
  • לחזור על צלילים, כמו ששש-עון; 
  • להשתמש במהלך הדיבור בהברות כמו: אמ… או אהה… 
  • או ליצור נתקים תוך כדי הדיבור. 
    
    

ילדים צעירים רבים עוברים תקופה שבה הם מגמגמים, אך מרביתם מתפתחים ומשאירים את הגמגום מאחור.

• תקשורת קוגניטיבית – עד כמה המוח שלנו עובד. בעיות בתקשורת קוגניטיבית עשויות לכלול: זיכרון, תשומת לב, פתרון בעיות, ארגון וכישורי חשיבה אחרים.
  
  

   

• אכילה ובליעה – עד כמה טוב אנחנו מצליחים למצוץ, ללעוס ולבלוע מזון מוצק ונוזלים. הפרעת בליעה עלולה להוביל לתזונה לקויה, לירידה במשקל ולבעיות בריאות אחרות. מצב זה נקרא גם דיספגיה (Dysphagia).