קלינאות תקשורת – הנגשת השפה לספקטרום האוטיסטי

בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר פעוטות וילדים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי. המודעות ההולכת וגדלה לקשיים הייחודיים של מי שנמצאים על הרצף הנ"ל מובילה גם לפיתוח עוד ועוד פתרונות לשיפור איכות החיים שלהם, ובפרט להנגשת השפה שמהווה את אמצעי התקשורת העיקרית של המין האנושי. בעמוד זה תמצאו הסברים לגבי מהות העבודה של קלינאי תקשורת עם ילדים בעלי הפרעות בספקטרום האוטיסטי, וכן לגבי המצבים שבהם חשוב להגיע לנשות ואנשי מקצוע אלה.

באילו מקרים חשוב להגיע לקלינאי תקשורת?

אחד המאפיינים הבולטים של הפרעות בספקטרום האוטיסטי הוא קשיים בתקשורת המילולית (במקביל לקשיים גם בתקשורת הלא מילולית).

לימוד שפה הוא תהליך משמעותי בהתפתחות הפעוטות. התהליך כולל תחנות כמו מלמול, זיהוי השם שלהם, רכישת אוצר מילים, שימוש בשפה כדי ליצור אינטראקציות מסוגים שונים ועוד. אצל מי שמתאפיינים בהפרעות הנ"ל, ישנו עיכוב בלימוד השפה והשימוש בה. בחלק מהמקרים העיכוב קל ואפילו כמעט בלתי מורגש, ויש גם מקרים שבהם הפעוט משתמש במעט מאוד מילים ביחס לגילו, חוזר שוב ושוב על אותה אמירה או על מה ששמע גם ללא הקשר רלוונטי, או שישנה אי התאמה בין הדיבור להבעות הפנים ושפת הגוף.

כל אלה הם סימנים שמחייבים אבחון מקצועי, כך שאם גם לילד שלכם יש הפרעה בספקטרום האוטיסטי תוכלו לעזור לו באמצעות הכלים המקצועיים הרבים הקיימים כיום.

התועלת של הנגשת השפה לבעלי הפרעות בספקטרום האוטיסטי

הטיפול של קלינאי תקשורת בפעוטות ובילדים בעלי הפרעות בספקטרום האוטיסטי נועד להקנות להם את המיומנויות התקשורתיות הבסיסיות. זהו כמובן רק אמצעי, כשהמטרה היא אפשור אינטראקציות חברתיות יעילות – אם תרצו מעין רמפה לכסא גלגלים שמבטיחה שימוש רציף ומיטיב באמצעי זה – כשם שרמפה לכסא גלגלים מגשרת בין בעלי מוגבלויות לתנועה, כך גם קלינאות תקשורת מגשרת בין ילדים על הרצף האוטיסטי לבין העולם האמיתי, באמצעות הקניית כלים לדיבור שוטף ותקין ככל הניתן.

פעוטות וילדים שמצליחים להשתמש בשפה באופן טוב יותר, ובהתאם מפתחים יכולת לתקשורת בין-אישית מועילה, נהנים מחיים מלאים יותר. היכולת שלהם להשתלב בחברה גבוהה יותר, והם זוכים למעשה להזדמנות למצות את כישוריהם עם מינימום מכשולים בדרך.

מה כוללת הנגשת השפה?

רכישת שפה מחייבת התייחסות ל-5 תחומים: תורת הצלילים (פונולוגיה), צירופי צלילים שהופכים למילים בעלות משמעות (מורפולוגיה), תחביר (כלומר מערכת כללים שהופכת רצף מילים למשפט תקני ולכן כזה שמובן גם ע"י אחרים), סמנטיקה (המשמעות של כל רצף מילים) וככלי השימוש בשפה (פרגמטיקה).

דגש חשוב נוסף בעבודה של קלינאי תקשורת עם ילדים בעלי הפרעות בספקטרום האוטיסטי הוא התייחסות לאספקט הפיזי של הדיבור, כלומר תפקודי הפה. המרכיב הזה בטיפול כולל התייחסות לקול, לאינטונציות, להיגוי, לשטף הדיבור ולמובנות שלו. רווח נוסף הוא שיפור תפקודי האכילה.

כשישנם קשיים משמעותיים ברכישת יכולת ההבעה בעל פה (כלומר שפה דבורה), מסייעים קלינאי תקשורת בהתאמת אמצעים חלופיים – למשל ציורים דינמיים, סמלים, פלט קולי, IPAD ועוד. כל אלה הכרחיים כדי לתמוך במרכיבים חיוניים אחרים אצל כל ילד, ובהם בין השאר הוויסות הרגשי, ארגון הסביבה והבנת המציאות.

התייחסות מעמיקה גם לתקשורת הלא מילולית

במסגרת הנגשת השפה לספקטרום האוטיסטי חשוב להקדיש תשומת לב גם לתקשורת הלא מילולית. כולנו נשענים בחלק גדול מהזמן גם על סוג תקשורת זה, ולמעשה גם כשאנחנו מדברים הצד המקשיב מתייחס גם להבעות הפנים ולשפת הגוף (במודע או שלא במודע).

קלינאי תקשורת שעובד עם ילדים בעלי הפרעות בספקטרום האוטיסטי מסייע להם לפענח נכון הבעות פנים נפוצות, לזהות את המסרים שמועברים משפת הגוף ולחבר את כל אלה עם המילים שנאמרות. בדרך זו משתכללת גם היכולת של הילדים בעלי ההפרעות להשתמש נכון בכל הכלים שעומדים לרשותם כדי לתקשר עם הסביבה – ולשפר את איכות חייהם.