הגורמים העיקריים לקשיים בדיבור

דיבור הוא אחת היכולות החשובות ביותר עבור בני האדם. קשיים בדיבור – החל מקושי להגות עיצורים מסוימים, דרך קושי לדבר באופן שוטף וכלה בחוסר יכולת לדבר בכלל – עלולים לפגום במידה משמעותית באיכות החיים. השלב הראשון בדרך למציאת פתרונות מתאימים הוא הבנת הגורמים לפגיעה ביכולת.

הגורמים העיקריים הם התפתחות מאוחרת, לקות נוירולוגית, אילמות סלקטיבית ומבנה לקוי של הפה והלסתות.

מבנה לקוי של הפה והלסתות

מבנה לקוי של הפה והלסתות עלול להיווצר עקב פגם גנטי או בשל חבלה במהלך החיים. התוצאה היא עיוות של הפנים, כך שהלסת העליונה והתחתונה לא מתואמות. התוצאה היא שגם השיניים לא מותאמות, ולכן גם לא ניתן לסגור את הפה בצורה תקינה.

במקרה כזה הפתרון הוא הגעה למרפאת שיניים שעובדים בה מומחים לאורתוגנטיקה – תחום שמוכר גם בשם אורתוכירורגיה. לאחר אבחון מדויק של מצב הלסתות והשיניים יתוכנן הליך אורתוכירורגי במטרה למקם אותם מחדש. יצירת יחס אופטימלי בין הלסתות, הן אסתטית והן תפקודית, מאפשר למקם במדויק גם את השיניים. ההליך כולל יישור שיניים ראשוני, ניתוח כירורגי ולאחריו יישור סופי של השיניים לעמדה הנכונה. השיפור הוא גם בדיבור וגם בלעיסה ובנשימה.

התפתחות מאוחרת

עיכוב בהתפתחות שפה מאפיין לא מעט פעוטות וגם ילדים גדולים יותר. על-מנת להבין אם ישנו עיכוב, נדרשת השוואה לבני/בנות אותו גיל, ולכן האבחון מתבצע ע"י קלינאי תקשורת מנוסים. התופעות הבולטות ביותר לאוזן הן דיבור שאינו ברור וחוסר יכולת לבטא צלילים מסוימים – למשל פעוט שאומר רדל במקום רגל. חשוב לאבחן בזמן עיכובים בהתפתחות שפה משום שללא טיפול הפער בין יכולות הדיבור של הילד/ה לבין היכולות המצופות ממנו, ואלה שכבר רכשו כל הילדים מסביבו, עלול להוביל להתפתחות גמגום.

אבחונים מתאימים מבוצעים כבר מגיל שנה. עבור פעוטות בגיל שנה עד שנתיים סימנים שמעידים על צורך בהתערבות איש או אשת מקצוע בתחום הם היעדר חיקוי ספונטני של אחרים, איחור בהתחלת השימוש במילים וחוסר גמישות בשימוש בשפה, עוצמת קול לא יציבה ותגובתיות מועטה לפניות מילוליות.

אם הגורם לעיכוב, כפי שזוהה ע"י קלינאי תקשורת מיומנים, הוא פיזי תינתן הפניה למומחים רלוונטיים. במקרים אחרים הטיפול הוא באמצעות תרגול מודרך של דיבור נכון.

לקות נוירולוגית

סיבה נפוצה אחרת לקשיים בדיבור היא לקות נוירולוגית – כלומר כשל במנגנון העצבי שמעביר מסרים מהמוח אל השרירים המעורבים בפעולה זו. סוג אחר של לקויות נוירולוגיות פוגע ביכולת של המוח לארגן את המילים ולשלוף את אלה המתאימות לסיטואציה.

לקויות נוירולוגיות באות לידי ביטוי בדיבור מקוטע או גמגום, ווליום נמוך מאוד עד בלתי נשמע, קצב דיבור חריג (בעיקר איטי מאוד אבל לפעמים גם מהיר) וחוסר יכולת להגות חלק מהצלילים.

האבחון מתבצע ע"י נוירולוג עם בקיאות ספציפית בהפרעות דיבור. הטיפול כולל בעיקר מציאת פתרונות שיעקפו את המנגנון הפגוע.

אילמות סלקטיבית

אילמות סלקטיבית היא תופעה השייכת לתחום בריאות הנפש. סובלים ממנה בעיקר ילדים, כשבחלק מהמקרים מדובר בהקצנה של חרדה חברתית. הסימפטום העיקרי הוא חוסר יכולת לדבר במצבים ספציפיים, לעומת יכולת לעשות זאת בנסיבות אחרות. האבחון יתבצע ע"י פסיכולוג או פסיכיאטר, וכמו כן יש לשלול אוטיזם או הפרעות נוירולוגיות. הטיפול הינו נפשי, כשישנן גישות שונות שמציעות פתרון יעיל – טיפול באומנויות, CBT ועוד.

אגב, גרטה טונברג סבלה מאילמות סלקטיבית למשך תקופה מסוימת בחייה. במקרה של פעילת הסביבה המפורסמת, התופעה התפרצה לאחר שגילתה בגיל צעיר מאוד כי המין האנושי, הן הממשלות והן האנשים הפרטיים, לא פועל בנחישות המצופה ממנו כדי למנוע את ההשלכות הקשות של משבר האקלים.