דיבור הוא אחת היכולות החשובות ביותר עבור בני האדם. קשיים בדיבור – החל מקושי להגות עיצורים מסוימים, דרך קושי לדבר באופן שוטף וכלה בחוסר יכולת לדבר בכלל – עלולים לפגום במידה משמעותית באיכות החיים. השלב הראשון בדרך למציאת פתרונות מתאימים הוא הבנת הגורמים לפגיעה ביכולת.
הגורמים העיקריים הם התפתחות מאוחרת, לקות נוירולוגית, אילמות סלקטיבית ומבנה לקוי של הפה והלסתות.
מבנה לקוי של הפה והלסתות
מבנה לקוי של הפה והלסתות עלול להיווצר עקב פגם גנטי או בשל חבלה במהלך החיים. התוצאה היא עיוות של הפנים, כך שהלסת העליונה והתחתונה לא מתואמות. התוצאה היא שגם השיניים לא מותאמות, ולכן גם לא ניתן לסגור את הפה בצורה תקינה.
במקרה כזה הפתרון הוא הגעה למרפאת שיניים שעובדים בה מומחים לאורתוגנטיקה – תחום שמוכר גם בשם אורתוכירורגיה. לאחר אבחון מדויק של מצב הלסתות והשיניים יתוכנן הליך אורתוכירורגי במטרה למקם אותם מחדש. יצירת יחס אופטימלי בין הלסתות, הן אסתטית והן תפקודית, מאפשר למקם במדויק גם את השיניים. ההליך כולל יישור שיניים ראשוני, ניתוח כירורגי ולאחריו יישור סופי של השיניים לעמדה הנכונה. השיפור הוא גם בדיבור וגם בלעיסה ובנשימה.
התפתחות מאוחרת
עיכוב בהתפתחות שפה מאפיין לא מעט פעוטות וגם ילדים גדולים יותר. על-מנת להבין אם ישנו עיכוב, נדרשת השוואה לבני/בנות אותו גיל, ולכן האבחון מתבצע ע"י קלינאי תקשורת מנוסים. התופעות הבולטות ביותר לאוזן הן דיבור שאינו ברור וחוסר יכולת לבטא צלילים מסוימים – למשל פעוט שאומר רדל במקום רגל. חשוב לאבחן בזמן עיכובים בהתפתחות שפה משום שללא טיפול הפער בין יכולות הדיבור של הילד/ה לבין היכולות המצופות ממנו, ואלה שכבר רכשו כל הילדים מסביבו, עלול להוביל להתפתחות גמגום.
אבחונים מתאימים מבוצעים כבר מגיל שנה. עבור פעוטות בגיל שנה עד שנתיים סימנים שמעידים על צורך בהתערבות איש או אשת מקצוע בתחום הם היעדר חיקוי ספונטני של אחרים, איחור בהתחלת השימוש במילים וחוסר גמישות בשימוש בשפה, עוצמת קול לא יציבה ותגובתיות מועטה לפניות מילוליות.
אם הגורם לעיכוב, כפי שזוהה ע"י קלינאי תקשורת מיומנים, הוא פיזי תינתן הפניה למומחים רלוונטיים. במקרים אחרים הטיפול הוא באמצעות תרגול מודרך של דיבור נכון.
לקות נוירולוגית
סיבה נפוצה אחרת לקשיים בדיבור היא לקות נוירולוגית – כלומר כשל במנגנון העצבי שמעביר מסרים מהמוח אל השרירים המעורבים בפעולה זו. סוג אחר של לקויות נוירולוגיות פוגע ביכולת של המוח לארגן את המילים ולשלוף את אלה המתאימות לסיטואציה.
לקויות נוירולוגיות באות לידי ביטוי בדיבור מקוטע או גמגום, ווליום נמוך מאוד עד בלתי נשמע, קצב דיבור חריג (בעיקר איטי מאוד אבל לפעמים גם מהיר) וחוסר יכולת להגות חלק מהצלילים.
האבחון מתבצע ע"י נוירולוג עם בקיאות ספציפית בהפרעות דיבור. הטיפול כולל בעיקר מציאת פתרונות שיעקפו את המנגנון הפגוע.

אילמות סלקטיבית
אילמות סלקטיבית היא תופעה השייכת לתחום בריאות הנפש. סובלים ממנה בעיקר ילדים, כשבחלק מהמקרים מדובר בהקצנה של חרדה חברתית. הסימפטום העיקרי הוא חוסר יכולת לדבר במצבים ספציפיים, לעומת יכולת לעשות זאת בנסיבות אחרות. האבחון יתבצע ע"י פסיכולוג או פסיכיאטר, וכמו כן יש לשלול אוטיזם או הפרעות נוירולוגיות. הטיפול הינו נפשי, כשישנן גישות שונות שמציעות פתרון יעיל – טיפול באומנויות, CBT ועוד.
אגב, גרטה טונברג סבלה מאילמות סלקטיבית למשך תקופה מסוימת בחייה. במקרה של פעילת הסביבה המפורסמת, התופעה התפרצה לאחר שגילתה בגיל צעיר מאוד כי המין האנושי, הן הממשלות והן האנשים הפרטיים, לא פועל בנחישות המצופה ממנו כדי למנוע את ההשלכות הקשות של משבר האקלים.
אולי יעניין אותך גם?

מתי מתחילים לראות מטופלים במהלך התואר בקלינאות תקשורת?
אז מתי פוגשים מטופלים בלימודי קלינאות תקשורת? ובכן התשובה הקצרה היא שברוב מוסדות הלימוד בארץ, מפגשים אלה מתחילים באופן משמעותי בשנה שלישית בקלינאות תקשורת. כאשר

למה חשוב להבין קשר הורה-תינוק בלימודי קלינאות תקשורת?
התפתחות השפה אצל תינוקות לא מתחילה במילה הראשונה אלא הרבה חודשים קודם, בין אם במבט המצטלב בינו לאימו או בחיוך שהוא מפנה לאביו. הבנת קשר

התמחויות בקלינאות תקשורת לאחר התואר
סיום תואר בקלינאות תקשורת מעורר רגשות מעורבים של שמחה מלווה בחששות טבעיים. המעבר מהלימודים לעבודה בקליניקה מציב אתגר משמעותי כשהאחריות הופכת לאמיתית, המטופלים אינם סימולציה

לימודי קלינאות תקשורת באוניברסיטה או במכללה: מה עדיף ולמי זה מתאים?
בחירת מוסד אקדמי ללימודי קלינאות תקשורת היא החלטה משמעותית שמלווה לפעמים בלא מעט התלבטויות ולחץ. הביקוש הגבוה לקלינאי תקשורת, תנאי הקבלה התחרותיים והפערים בין מוסדות

הכשרת קלינאי תקשורת במבחן המציאות: האם הרפורמה בתוכנית הלימודים באמת עובדת?
האם הגיע הזמן לרענן את תוכניות הלימוד בתואר ראשון בקלינאות תקשורת, כך שישקפו טוב יותר את האתגרים המקצועיים, הקליניים והחברתיים של מערכת הבריאות במאה ה-21?

בין הכיתה לקליניקה: האם לימודי קלינאות תקשורת מכינים באמת לטיפול באפזיה?
בין הידע הנרכש בלימודי קלינאות תקשורת לבין הטיפול האמיתי בקליניקה, ניצבת אחת השאלות המרכזיות בהכשרת קלינאי תקשורת: האם לימודים אלה אכן מכינים את הבוגרים באופן
