את היתרונות המשמעותיים שהביאו אתם המחקרים הרבים בקלינאות תקשורת שנערכו לאורך השנים, ניתן למצוא היום, בין השאר, בהתקדמות הטכנולוגית, בטכניקות ובשיטות הטיפול הקליניות המספקות ללא הרף תוצאות טובות יותר המאפשרות למבוגרים ולילדים עם הפרעות דיבור, שפה ותקשורת לחיות חיים מספקים ובריאים יותר.
אחרי הכול, ילדים המתמודדים עם הפרעות תקשורת נמצאים בסיכון לבעיות פסיכו-סוציאליות וללקויות למידה שעלולות להוביל לבעיות בשלב מאוחר יותר בחיים, כולל חרדה ודיכאון. ומבוגרים שעברו נזק מוחי שגרם לאפזיה מאבדים את כישורי השפה ואיכות החיים שלהם. למרבה המזל, קלינאות תקשורת יכולה להשתמש היום בשיטות מודרניות מתקדמות לאבחון וטיפול, שנולדו ממגוון מחקרים בתחום הפרעות בתקשורת שנערכו ונערכים גם היום.
על חשיבות המחקר לעבודת קלינאי התקשורת
אם אתם מתלבטים אם להמשיך לתואר שני בלימודי הפרעות בתקשורת כדי להיכנס לעולם המחקר, בואו להכיר כמה מחקרים שהשפיעו באופן מכריע על היכולות של קלינאי תקשורת ברחבי העולם לשפר את חייהם של המטופלים שלהם באופן מרשים למדי.
אולי יעניין אתכם גם:
- מה נדרש כדי להיות קלינאי תקשורת מצליח?
- לימודי קלינאות תקשורת מעל גיל 40
- תואר בפסיכולוגיה לעומת קלינאות תקשורת: איך לבחור?
- הסבה לרפואה מקלינאות תקשורת
- תעודת הוראה לבוגרי קלינאות תקשורת
מחקרים מתמקדים הן במבוגרים והן בילדים
להלן שתי דוגמאות לחשיבות המחקרים לקידום קלינאות תקשורת, האחד מתמקד במבוגרים והשני בילדים:
סקר בינלאומי מ-2023, בדק את הדרך שבה מתייחסים קלינאי תקשורת לגישות הטיפול השונות במבוגרים עם אפזיה בעקבות פגיעה מוחית. רוב המידע על הגישות הטיפוליות של קלינאי התקשורת שעליו התבסס הסקר, מבוסס על מקורות אקדמיים שונים כולל כנסים, ספרות מחקרית וסדנאות לפיתוח מקצועי. ממצאי המחקר מלמדים שכאשר קלינאי תקשורת בוחרים את גישות הטיפול שלהם, הם מייחסים חשיבות רבה לראיות מחקריות.
מחקר של NHS בריטניה, מ-2018, מצא שלילדים עם הפרעה נפשית יש סיכוי גבוה פי 5 לסבול מהפרעת תקשורת לעומת ילדים אחרים. ממצא זה מדגיש את הצורך בטיפולים חדשניים לילדים עם הפרעות דיבור ושפה, ובנימה חיובית יותר גם ממחיש עד כמה הטיפול המודרני לילדים הפך לאורך השנים לאפקטיבי יותר והתוצאות שהוא מספק לילדים, הן משופרות יותר.
מחקרים לשיקום השפה והדיבור
מחקר מ-2021: ״שיקום נוירופסיכולוגי, הדמיה עצבית ונוירופלסטיות: פרשנות קלינית״, מתייחס למחקרי הדמיית מוח ראשוניים שעסקו בהתאוששות התפקוד המוטורי לאחר שבץ מוחי, והעלו את הערך הפרוגנוזי הפוטנציאלי של מחקרים אלה בשיקום נוירולוגי. לפי המחקר מ-2021, סביר להניח שלהדמיה המוחית ולמחקרי ההדמיה הראשוניים יש ערך מועט, אם בכלל, לתכנון הטיפול בשיקום הנוירופסיכולוגי. לעומת זאת, להתקדמות הטכנולוגית שחלה בהדמיה העצבית יש רלוונטיות להתפתחות העתידית של שיקום נוירופסיכולוגי, שמצדו נכנס לעידן חדש הכולל שיתוף פעולה עם הדמיה עצבית.
מחקר מ-2001, עוסק בטכניקת טיפול חדשה לשיפור השפה לאנשים עם אפזיה כרונית. טכניקה זו דורשת מהמטופלים תרגול אינטנסיבי שיטתי במשך מספר ימים רצופים, המוגבל אך ורק לפעולות הדיבור המאתגרות אותם. ממצאי המחקר מלמדים שניתן לשפר את כישורי השפה של מטופלים עם אפזיה כרונית תוך זמן קצר על ידי שימוש בטכניקת תרגול מסיבית זו המתמקדת בצרכי השפה הספציפיים של המטופלים.
שיפור יעילות הטיפול בבעיות בקול
אחד המחקרים סוקר את הספרות העדכנית בנושא, כדי לגלות באופן מקיף את השימוש והיעילות של שיטות הטיפול השונות בקול המשמשות לניהול דיספוניה.
דיספוניה (Dysphonia) היא מצב נפוץ שיכול להשפיע על כל קבוצות הגיל. דיספוניה מתרחשת כאשר חל שינוי באיכות הקול הרגילה, בגלל בעיות מבניות ו/או תפקודיות. לדיספוניה יכולות להיות השפעות שונות, כולל על האינטראקציות הבינאישיות ועל איכות חיים נמוכה יותר. זאת בעיקר בגלל שתקשורת יעילה מסתמכת מאוד על השפה המדוברת. לפיכך, שיפור הקול חיוני לשיפור יכולות התקשורת, שיפור איכות החיים, שמירה על תפקוד מקצועי ועוד.
טיפול בהפרעות שטף
מחקרים שעסקו בהפרעות שטף, הניבו בין היתר גם את תוכנית Lidcombe האוסטרלית, שמציעה טיפול התנהגותי לילדים מגמגמים מתחת לגיל 6 (שעשויה להתאים לפעמים גם לילדים גדולים יותר). תוכנית זו כוללת שני שלבים:
- שלב א׳: ההורה מבצע את הטיפול בכול יום ומגיע לקלינאי התקשורת אחת לשבוע, זאת עד שהגמגום נעלם או פוחת.
- שלב ב׳: שלב התחזוקה שממשיך את שלב א׳ ונמשך כשנה. מטרת שלב ב׳ היא למנוע את חזרת הגמגום.
פיתוח טכנולוגי לשיפור האבחון והטיפול בבעיות ביטוי והפקת צליל
חשוב לזכור שבטיפול מסורתי של קלינאי תקשורת, למטופלים יש רק שתי צורות משוב זמינות:
שימוש במערכות ביופידבק להפרעות שפה המתבטאות בבעיות בביטוי ובהפקת הצליל. טכנולוגיית ביופידבק חזותית מספקת מידע חזותי על מיקום הלשון בזמן אמת, ומסייעת הן לקלינאי התקשורת והן למטופל. המידע החזותי מוצג על מסך המחשב ויכול לכלול מראה תלת ממדי של הלשון או אינדיקציות חזותיות למגע של הלשון עם גג הפה.
- משוב שמיעתי: איך הצליל נשמע כשהם משמיעים אותו ואיך הוא נשמע כשקלינאי התקשורת מדגים להם.
- ומשוב סומטוסנסורי (Somatosensory): משוב על מיקום הלשון ותחושת הלשון כשהם משמיעים את הצליל.
האפשרות של הוספת צורה נוספת של קלט חושי באמצעות שימוש בביופידבק חזותי, יכולה להועיל, בעיקר למטופלים שלא הצליחו להתקדם או הפסיקו להתקדם בשיפור הדיבור שלהם.
טכניקות לטיפול בדיספאגיה – הפרעות בליעה
FEES (The Fiberoptic – or Flexible – Endoscopic Evaluation of Swallowing), היא אחת הטכניקות האינסטרומנטליות הפופולריות להערכת הפרעות בליעה. קלינאית התקשורת האמריקאית סוזן לנגמור תארה טכניקה זו לראשונה בשנת 1988. מאז פותחו פרוטוקולים נוספים, כמו למשל ה-FEDSS להערכת דיספגיה באירוע מוחי חריף.
VFSS (The Videofluoroscopic Swallowing Study), היא הערכת בליעה רדיולוגית של פעולת הבליעה כולה.
גם ה-FEES וגם ה-VFSS נחשבים היום לסטנדרטים הטובים ביותר של הערכת בליעה אינסטרומנטלית והם משלימים זה את זה.
טכניקות אחרות, כמו אלקטרומיוגרפיה, סונוגרפיה, הדתמיית תהודה מגנטית וטומוגרפיה ממוחשבת, משתכללות באופן מתמיד ולוקחות חלק יותר ויותר במחקרים להערכת פעולת הבליעה.
אם הגעתם עד כאן, נראה שכבר ברור לכם שכניסה שלכם לשדה המחקר בקלינאות תקשורת היא מתגמלת מאוד, בעיקר אם אתם מחפשים קריירה שתאפשר לכם להשפיע על חייהם של אחרים.
