רוצה ללמוד קלינאות תקשורת?
השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם עם כל המידע
לימודי קלינאות תקשורת לעומת לימודי ניתוח התנהגות
אנשים רבים מתעניינים בלימודי מדעי ההתנהגות מתוך מחשבה שיוכלו לעסוק בטיפול קליני. אלא שתואר זה מוביל לקריירה בתחום האדמיניסטרטיבי ולתפקידי ייעוץ וניהול. לפיכך, בהנחה שהגעתם לכאן בעקבות התעניינות בלימודים שיאפשרו לכם לעסוק בטיפול קליני, מאמר זה ישווה בין שני מסלולים לתואר ראשון המובילים לקריירה טיפולית: ׳לימודי ניתוח התנהגות׳ מול ׳לימודי קלינאות תקשורת׳. נקווה שההשוואה בין שני המסלולים תעזור לכם לקבל החלטה מושכלת.
בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית במספר המתעניינים בשני המסלולים הטיפוליים: תואר בקלינאות תקשורת (מה שנקרא גם ״ריפוי בדיבור״) ולימודי ניתוח התנהגות.
שני מסלולים אלה מכשירים אנשי מקצוע לטיפול במגוון אוכלוסיות כדי לעזור להם בהיבטים משמעותיים המשפיעים על איכות החיים שלהם ושל בני משפחתם.
תואר ראשון בקלינאות תקשורת לעומת תואר ראשון בניתוח התנהגות
תואר B.A הניתן לבוגרי שני מסלולי הלימוד, הם:
- תואר ראשון בקלינאות תקשורת – SLP (Speech Language Pathology)
- תואר ראשון בניתוח התנהגות – BCaBA (Board Certified Assistant Behavior Analyst)
למרות שהמומחיות המדעית, המיקוד ההשכלתי והיקף העיסוק של שני המקצועות שונים לחלוטין עדיין יש כמה דברים משותפים לקלינאי תקשורת ולמנתחי התנהגות:
שני המקצועות מציעים קריירה נהדרת לאנשים שמשתוקקים לעבוד עם ילדים, שניהם עובדים במסגרות דומות כמו מרפאות, בתי ספר או קליניקה פרטית ושניהם כרוכים במעבר בחינת הסמכה כדי לעסוק במקצוע.
החפיפה המשמעותית ביותר בין שני המקצועות מתבטאת בגישה המתודולוגית לטיפול. לשני סוגי הטיפול יש אמנם מטרה ויישום ברורים מאוד, עדיין ניתן ליישם את השיטות של ניתוח התנהגות בטיפולים הנוגעים להפרעות תקשורת, שפה, דיבור ובליעה.
עם זאת, למרות שיש נקודת מפגש בין קלינאות תקשורת לניתוח התנהגות, ולפעמים שני אנשי המקצוע פועלים יחדיו כדי לשרת מטופלים המתמודדים עם שילוב מורכב של הפרעות, עדיין שני סוגי הטיפולים הללו הם עולמות נפרדים וכל אחד מהם תופס נישה חשובה וייחודית משלו.
כשמדובר על טיפול, התשובה היחידה לשאלה: ״האם קלינאות תקשורת טובה יותר מניתוח התנהגות?״, היא שזה תלוי! לפעמים, אפשר לענות לשאלה זו בשאלה נוספת: האם הבעיה היא התנהגותית בלבד או שיש לה בסיס ביולוגי?
- כאשר מדובר בסוג של בעיות הקשורות להפרעות דיבור, שפה תקשורת ובליעה, המטפלים שמצויד בפתרונות הטיפוליים המתאימים להפרעות אלה הם קלינאי תקשורת. הפרעות אלה אינן תמיד התנהגותיות גרידא, ולעתים קרובות הן קשורות להתפתחות הפיזית של השרירים ושל מבנים ביולוגיים אחרים בגוף המשפיעים על המכניקה של הדיבור והבליעה.
- לעומת זאת, כשמדובר בבעיות הקשורות להתנהגות, גם כאלה הקשורות לדיבור ולבליעה, מנתחי התנהגות יכולים להיות הבחירה הטובה יותר.
כעת, אם אתם תוהים איזה מקצוע מציע קריירה שתתאים לכם יותר, זו כבר שאלה אחרת.
גם קלינאי תקשורת וגם מנתחי התנהגות עוזרים למטופלים שלהם להגיע לרמת עצמאות מקסימלית, ושניהם מספקים למטופלים רמה גבוהה של שביעות רצון והגשמה אישית ומקצועית. יש מקרים שבהם ילד המתמודד עם הפרעות דיבור ושפה, מקבל טיפולים במקביל גם מקלינאי תקשורת וגם ממנתח התנהגות.
למרות הדמיון בין שני המקצועות, אם נצלול יותר לעומקם של דברים, יתברר שמדובר בשתי קריירות שונות לחלוטין זו מזו.
אולי יעניין אותך גם:
רוצה ללמוד קלינאות תקשורת?
השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם עם כל המידע
קלינאי תקשורת לעומת מנתחי התנהגות – איזו קריירה מתאימה לי?
על עבודתם של קלינאי תקשורת
מה עושה קלינאית תקשורת? ובכן, באופן כללי בוגרי קורס קלינאית תקשורת בעלי הסמכה, מטפלים בהפרעות דיבור, שפה, תקשורת ובליעה. הטיפול מתמקד במניעה, בהערכה, באבחון ובטיפול בהפרעות ובליקויים הקשורים לתקשורת קוגניטיבית, תקשורת חברתית, שפה, דיבור ובליעה.
לדוגמה, קלינאות תקשורת ואוטיזם: לימודי קלינאות תקשורת כוללים גם לימודי אוטיזם ואבחון אוטיזם, ומציידים את בוגרי קלינאות התקשורת לטפל גם במטופלים על הרצף האוטיסטי המתמודדים עם קשיי דיבור, שפה ותקשורת.
קלינאי תקשורת עובדים עם מבוגרים וילדים המתמודדים עם:
- הפרעות שפה, קושי בהבנת אחרים ו/או בהבעת מחשבות ורגשות.
- הפרעות דיבור, קושי בהפקת צלילי דיבור, קושי בשטף הדיבור וקושי בהפקת צליל קול נכון.
- הפרעות בתקשורת חברתית, המתבטאות גם בקושי לעקוב אחר כללי השיחה.
- הפרעות קוגניטיביות-תקשורתיות, שכיחות בקרב מבוגרים עם דמנציה, פגיעה מוחית או שבץ.
- הפרעות בליעה, שכיחות אצל פגים, או בעקבות מחלה, פציעה או ניתוח.
על עבודתם של מנתחי התנהגות
ניתוח התנהגות יישומי מציע טיפול המתמקד במדע הלמידה וההתנהגות. מנתחי התנהגות פועלים כדי להבין כיצד פועלות ההתנהגות והלמידה וכיצד ההתנהגות מושפעת מהסביבה.
ניתוח התנהגות, בצורתו היישומי, מתמקד בהבנת אופן הפעולה של ההתנהגות והלמידה במצבים אמיתיים. מטרת הטיפול היא לעודד ולהגביר התנהגויות מועילות ולהפחית התנהגויות מזיקות והתנהגויות המונעות למידה.
הטיפול שמציעים מנתחי התנהגות משמש לטיפול בכל בעיה התפתחותית, אם כי טיפול זה הוכר בעיקר כטיפול מתאים לילדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, והוא אכן משמש בדרך כלל לטיפול בילדים אלה. מנתחי התנהגות עוזרים לילדים על הרצף האוטיסטי לשפר את כישורי השפה והתקשורת שלהם, להפחית את ההתנהגויות הבעייתיות ולשפר ביצועים לימודיים, מיומנויות חברתיות, זיכרון ותשומת לב.
הדרך בה ניגשים לטיפול: אחד ההבדלים המובהקים בין קלינאי תקשורת למנתחי התנהגות
- קלינאי תקשורת מתייחסים לטיפול המבוסס על ניתוח התנהגות כטיפול יותר מדי רובוטי, בעוד שמנתחי התנהגות רואים בטיפול של קלינאי תקשורת כטיפול שאין לו תוכנית או אסטרטגיה ברורה.
- קלינאי תקשורת חושבים לרוב תוך כדי תנועה, מנסים טכניקות חדשות ולעתים מחליפים אותן כדי שהמטופל ימשיך להיות מעוניין ומעורב. התוכנית הטיפולית של מנתחי התנהגות היא מובנית יותר ויש לה מטרות מדידות. מנתחי התנהגות גם אוספים נתונים לאורך הטיפל, מה שהופך את הטיפול שלהם להרבה יותר רשמי מהטיפול של קלינאי התקשורת.
- נראה כי הגישה של מנתחי התנהגות היא נוקשה יותר, מסתמכת על חזרה מובנית ועל מטרות מדידות. הגישה של קלינאי תקשורת, לעומת זאת ,זורמת יותר ומציעה בכול מפגש טיפול בגישה אורגנית יותר.
- הטכניקות הקפדניות המשמשות את מנתחי ההתנהגות, שונות באופן מוחלט מהגישה האקלקטית המשמשת את קלינאי התקשורת.
