לידה מוקדמת יכולה להשפיע עמוקות על התפתחות של פעוטות, במיוחד בתחום התקשורת והשפה. כאשר תינוק נולד לפני השבוע ה-37 להריון, מערכות גופו – כולל המוח – עדיין אינן מפותחות די הצורך, מה שעלול להוביל לעיכובים משמעותיים בשלבים התפתחותיים קריטיים.
לרוב הקושי בשפה ובתקשורת מופיע כבר בגיל חצי שנה. הפעוט לא יוצר קשר עין מתמשך, ממעט לבטא קולות העוברים לג’בריש, ולעיתים אינו מגיב לשמו כמו ילדים אחרים בני גילו. כאן מתחילה השאלה: האם מדובר בפער זמני או בעיכוב הדורש התערבות מקצועית.
הקשר בין לידה מוקדמת להבשלת מערכת העצבים
מערכת העצבים המרכזית, שהיא בסיס לתקשורת ושפה, דורשת זמן להבשלה. בלידות מוקדמות, חלק מהמוח שקשור לעיבוד שפה – למשל האונה הטמפורלית – פשוט לא הספיק להתפתח. זה כמו להדליק מחשב חצי מורכב: הוא אולי עובד, אבל לא כל התוכנות פועלות.
אחת הדרכים להבין לעומק את ההשפעה היא לבדוק את סביבת הפגייה. תינוקות אלו נחשפים לרמות גירוי אחרות – רעש, אור ונגיעה תדירה – מה שעלול ליצור עומס חושי במקום סביבת למידה רגועה. תינוק שנולד במועד, רוב הסיכויים שיקבל אינטראקציות טבעיות עם הוריו: חיקוי קולות, משחקים קוליים, קשר עין. אלה אבני הבנין של שפה.
במהלך שהותם בפגייה, תינוקות רבים גם חווים קשיים בינקות שמובילים לאשפוזים נוספים ולטיפולים רפואיים – מה שמצמצם חשיפה אינטנסיבית לשיח רגשי וחברתי בשלב הקריטי של חיי היום-יום.
אולי יעניין אתכם גם:
- לימודי קלינאות תקשורת מעל גיל 40
- תואר בפסיכולוגיה לעומת קלינאות תקשורת: איך לבחור?
- תעודת הוראה לבוגרי קלינאות תקשורת
- הסבה לרפואה מקלינאות תקשורת
- לימודי קלינאות תקשורת: מה מיוחד בתואר זה ולמה כולם רוצים להתקבל?
זיהוי מוקדם וסימני אזהרה
בתקופה הקריטית של גיל שנה עד שלוש, השפה מתפתחת במהירות. אצל פעוטות שנולדו מוקדם, מחפשים סימנים מובהקים של עיכוב כמו איחור בדיבור, קושי בהבנת הוראות פשוטות, או היעדר יוזמה תקשורתית.
הנתונים בישראל מראים כי כ-10% מהילדים שנולדו בלידה מוקדמת זקוקים לשירותי קלינאות תקשורת לפני גיל שלוש. ברוב המקרים, ההפניה לטיפול נעשית לאחר זיהוי הפער במסגרת טיפת חלב או בדיקות תקופתיות של קופות החולים. לפעמים ההורה עצמו שם לב שהילד "מתקשר פחות" מהאחרים בגינה.
מומלץ מאוד להיעזר באנשי מקצוע כבר עם תחילת החשש, כיוון שטיפולים בגיל הרך מגבירים בצורה משמעותית את סיכויי ההדבקה והתפתחות תקינה. לא פחות חשוב – לשלב גם הדרכה להורים, כדי לעודד אינטראקציות בבית ולחזק את דרכי התקשורת היומיומיות.
הקשר בין לידה מוקדמת לבין קשיים נוספים בהתפתחות
עיכוב שפתי אינו ביטוי יחיד של לידה מוקדמת. לעיתים קרובות, נראים סימנים גם בתחומים כמו ויסות רגשי, קואורדינציה (תחום מוטורי), וקושי ביצירת קשר חברתי. לכך נלווה לעיתים עיכוב בהבנה שפתית ולא רק בהפקה.
ישנם מחקרים שמצאו קשר בין לידה מוקדמת לסיכון מוגבר לאבחון בהפרעות תקשורת כמו ASD (האוטיזם הספקטרום), אם כי לא מדובר בגורם ישיר אלא בגורם סיכון. בחלק מהמקרים, מתווסף גם עיכוב קוגניטיבי קל או בעיות קשב שיכולות להקשות על רכישת שפה.
התייחסות רב-תחומית היא קריטית כאן. הרופא, קלינאית התקשורת, ולעיתים גם הרגוטראפיסט והפסיכולוג ההתפתחותי – כולם מרכיבים את הפאזל של הילד כדי לבנות תוכנית טיפולית מותאמת.
מקומה של המשפחה והסביבה
עוד לפני שמתחיל טיפול מקצועי, להורים יש תפקיד מרכזי. פעוט שנולד מוקדם זקוק לאינטראקציות חוזרות, קרבה פיזית, שיחה פשוטה וחזרתית, ומוזיקה שמעודדת תגובה. ההורים בתפקיד של שיקוף העולם, ובמיוחד – שיקוף שפתי.
אין צורך לעסוק "בלימוד מילים", אלא לחשוף את הילד באופן עקבי ליום-יום באמצעות שאלה, תיאור מצב, הדגשה של רגשות ותגובות ("אתה שמח! הנה אתה מחייך"). זה תורם לביסוס קשר בין מילה למצב – השלב הראשוני ביותר בלמידת שפה.
מחקרים שנעשו גם בישראל מדגישים את חשיבות הסביבה הביתית. ככל שהילד נחשף ליותר שיח – גם אם חד-צדדי – כך עולים הסיכויים להתפתחות תקינה. בנוסף, ההורים עצמם זקוקים להכוונה ולא פעם גם לתמיכה רגשית בהתמודדות עם האתגר.
שירותים זמינים בישראל לפגים וילדים בסיכון תקשורתי
ילדים שנולדו טרם עת זכאים בישראל להערכת התפתחות במסגרת טיפת חלב שנעשית באופנים מעט שונים עבור פגים. משרד הבריאות גם מפעיל מערך התפתחות הילד, בו ניתן לקבל הפניה לקלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ופסיכולוגיה.
בנוסף, חשוב לעקוב אחר תוכניות כמו "מעגן" או "מעקב פגים" במסגרת הקהילה, הפועלות ליווי אינטנסיבי עד גיל שלוש. יש גם מסגרות התפתחותיות פרטיות המציעות שירותים משלימים מבחינה רגשית-חברתית ולשונית.
במקרים מסוימים, בהתאם לחומרת המצב, ניתן לשלב את הילד גם במסגרות ציבוריות ייעודיות לפעוטות עם עיכוב שפתי. למשל – מעונות שיקומיים באישור משרד הרווחה או קבוצות טיפוליות מוכוונות תקשורת.
השפעות לטווח הארוך – ומה ניתן לעשות
לידה מוקדמת לא קובעת בהכרח את העתיד, אך כן מחייבת עירנות ממושכת. ילדים רבים מצמצמים את הפער תוך מספר שנים בעזרת התערבויות מוקדמות ועידוד סביבתי נכון. יחד עם זאת, חלק מילדים אלו ממשיכים לגלות קשיים לאורך שנות בית הספר – בעיקר בתחום השפה הכתובה והבנת הנקרא.
נתונים מהשנים האחרונות ממחקרים באוניברסיטת תל אביב מצביעים על כך שכ-30% מהילדים שנולדו מוקדם עשויים להזדקק לסיוע חינוכי נוסף במהלך לימודיהם. לכן חשוב מאוד להמשיך לעקוב גם לאחר גיל הגן, במיוחד במעבר לכיתה א'.
התחום של לידה והריון מהווה מרחב למעקב מודע אפילו כבר מהשלבים הראשונים של ההיריון עבור נשים בסיכון ללידה מוקדמת. מניעה והכנה מראש יכולים להשפיע רבות גם על התפתחות התינוק אחרי הלידה.
להסתכל קדימה בצורה מציאותית וחיובית
- לידה מוקדמת מעלה את הסיכון לעיכוב שפתי וקשיים בתקשורת
- התערבות מוקדמת והדרכת הורים יכולים לשנות מסלול
- ליווי קבוע של קלינאית תקשורת ואנשי מקצוע אחרים חיוני להתקדמות
- אין תחליף לסביבה עשירה בשפה ובחום רגשי
- מערכת הבריאות בישראל מספקת שירותים נרחבים לפגים וילדים בקשיים
בסופו של דבר, חשוב להתמקד ביכולות הילד, להסתכל עליו בפרספקטיבה רב-תחומית ולא לפחד לפנות לעזרה בשלב מוקדם. ככל שנתחיל מוקדם יותר עם תמיכה, כך נגדיל את סיכויי הילד למצות את הפוטנציאל שלו – גם בשפה וגם בחיים.
