רוצה ללמוד קלינאות תקשורת?
השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם עם כל המידע
מחפשים לרכוש השכלה בתחום שיוביל אתכם לקריירה משמעותית שתאפשר לכם לחולל שינוי בחיי אחרים? טוב שבאתם! מאמר זה ידון בשני מסלולי לימוד שונים, כשכל אחד מהם מוביל למקצוע שעוזר לאחרים להתפתח, להתאושש או לרכוש מחדש מיומנויות חיוניות לניהול חיי יומיום מיטביים.
לימודי קלינאית תקשורת ולימודי ריפוי בעיסוק, הן שתי אפשרויות בחירה מצוינות לניהול קריירה משמעותית. מכיוון ששני המסלולים הללו עוזרים לאחרים בצורה דומה למדי, אנשים השואפים לעסוק בתחום פרא-רפואי מתלבטים בין שתי האפשרויות.
בעוד שניתן למצוא קווי דמיון רבים בין קלינאות תקשורת לבין ריפוי בעיסוק (במיוחד מבחינת אופן העבודה עם המטופלים), עדיין יש כמה הבדלים שיוכלו לעזור לכם להחליט במה לבחור.
רוצה ללמוד קלינאות תקשורת?
השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם עם כל המידע
מה עושים קלינאי תקשורת לעומת מרפאים בעיסוק?
קלינאות תקשורת: תיאור תפקיד
קלינאי תקשורת מטפלים באנשים עם מגוון רחב של הפרעות דיבור, שפה, בליעה, שטף דיבור, הפקת קול והפרעות קוגניטיביות על מנת לעזור להם לתקשר טוב יותר. המטרה של קלינאי התקשורת היא למקסם ולייעל את חווית החיים של המטופל, בין אם באמצעות יכולת תקשור טובה יותר או על ידי מתן דרכים חלופיות לתקשורת הקונבנציונלית, כדי שיוכלו לתקשר עם אחרים. קלינאי תקשורת מטפלים בכל קבוצות הגיל ומציעים את כישוריהם במגוון מסגרות.
בוגרי תואר ראשון בלימודי הפרעות בתקשורת, יוכלו להשתלב בעבודה לאחר שעברו מבחן ממשלתי לקבלת רישיון קלינאי תקשורת.
ריפוי בעיסוק: תיאור תפקיד
מרפאים בעיסוק משתמשים בפעילויות היומיומיות כדרך לטיפול בנכות, במחלה או בפציעה. מטרתו של המרפא בעיסוק, כמו של קלינאי התקשורת, היא להוביל את המטופל למצב שבו יוכל למקסם את חוויית החיים והעבודה היומיומית שלו. הליך זה נעשה באמצעות שיפור, פיתוח או שליטה מחדש במיומנויות, כמו גם תוך כדי אימוץ הסביבה של המטופל.
מרפאים בעיסוק, כמו קלינאי תקשורת, עוזרים למטופלים בגילאים השונים, החל מילדים עם עיכוב התפתחותי וכלה בקשישים העוברים שינוי קוגניטיבי. מכיוון שמרפאים בעיסוק עובדים על התנועות והפעילויות המערבות את כל הגוף, ברוב המקרים הם פעילים יותר פיזית במהלך יום העבודה, כשהם מדגימים תרגילים או מזיזים ציוד.
בוגרי לימודי ריפוי בעיסוק יוכלו לעסוק בתחום רק לאחר שעברו מבחן ממשלתי לקבלת תעודת מרפא בעיסוק מטעם משרד הבריאות. לאור זאת:
אם אתם מעוניינים לעזור לאחרים לשפר את היכולת שלהם לתקשר (בין אם בחרתם להתמחות בלימודי הפרעות קשב וריכוז, בלימודי קלינאות תקשורת ואוטיזם או בלימודי אבחון אוטיזם) – קריירה כקלינאי תקשורת עשויה להיות הבחירה הנכונה עבורכם.
אם מעניין אתכם יותר לעזור לאחרים לפתח את הכישורים והמיומנויות הדרושים להשלמת משימות גופניות שונות, נראה שלימודי ריפוי בעיסוק הם הבחירה הטובה ביותר עבורכם.
קווי דמיון בין קלינאות תקשורת לריפוי בעיסוק
בעוד שקלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק עובדים עם מטופלים על סוגים שונים של קשיים, ניתן למצוא בשתי הקריירות כמה קווי דמיון בגישה שבה הם מסייעים למטופלים.
הערכה ואבחון
הערכה ואבחון הבעיות הספציפיות של המטופל, הן באחריותו המרכזית של קלינאי התקשורת ושל המטפל בעיסוק.
תוכנית טיפולית והטיפול
גם קלינאי התקשורת וגם המרפא בעיסוק חייבים להשתמש במידע ובנתונים שלמדו מאבחון המטופלים שלהם, כדי לבנות עבורם תוכניות טיפול מותאמות אישית ולטפל בהם בפועל. שני המקצועות מבוססים על ראיות רבות, ומשתמשים במחקר כדי ליישם טיפולים מוכחים.
הערכת יעילות הטיפול
לאחר בניית התוכנית הטיפולית, קלינאי התקשורת או המטפל בעיסוק נדרשים להעריך אם התוכנית יעילה או לא. זאת, כדי לכוונן את התאמת התוכנית הטיפולית ולהציע תוצאות מיטביות למטופלים בין אם הם עוברים הליך של ריפוי בדיבור או של ריפוי בעיסוק.
הדרכת המשפחה
מטופלים רבים מתמודדים עם מוגבלויות הדורשות עזרה טיפולית. לפעמים, אלה ילדים צעירים הזקוקים לעזרה הכוללת המשך התרגול והטיפול גם מחוץ לפגישות הטיפוליות, או ילדים בעלי צרכים אחרים הזקוקים גם לתמיכת המשפחה.
גם קלינאי התקשורת וגם המרפאים בעיסוק מופקדים על הדרכת המשפחה לגבי פגיעות והפרעות, ודברים שהמשפחה יכולה לעשות כדי לעזור לילדם להפיק את מרב התועלת האפשרית מהטיפול המקצועי, כולל הפיכת הבית לסביבה ביתית טובה יותר עבור מצבו הספציפי של הילד המטופל.
באילו בעיות מטפלים קלינאי תקשורת לעומת מרפאים בעיסוק?
דוגמאות לבעיות המטופלות על ידי קלינאי תקשורת
רוב הילדים מפתחים כישורי דיבור ושפה בטווח גילאים ספציפי, לכן תפקיד קלינאי התקשורת במסגרת התפתחות הילד, הוא חיוני ביותר. לילד המתקשה ללמוד מיומנויות כלשהן בקצב של בני גילו, עשויה להיות בעיה.
קלינאי תקשורת עוזרים לילדים ולמבוגרים בהפרעות דיבור, שפה ובליעה, כגון:
- הפרעת ביטוי (Articulation): קושי להפיק צלילי מילים מסוימים. למשל, החלפות בין הצליל, כמו אמירת ׳סה׳ במקום ׳זה׳ או ׳שעון׳ במקום ׳שרון׳.
- הפרעות בתקשורת-קוגניטיבית: הפרעות המתבטאות בקושי בתקשורת, כתוצאה מנזק באזור במוח השולט ביכולת החשיבה. הפרעות אלה מובילות לקשיי הקשבה, דיבור, זיכרון ופתרון בעיות.
- הפרעות שטף: הפרעות אלה משבשות את המהירות, הזרימה והקצב של הדיבור. גמגום, למשל הוא הפרעת שטף, וכך גם עומס, המאופיין במיזוג מילים המבוטאות במהירות.
דוגמאות לבעיות המטופלות על ידי מרפאים בעיסוק
מרפאים בעיסוק יכולים לעזור לילדים בכול הגילאים המתמודדים בבעיות כמו:
- עיכוב באבני הדרך ההתפתחותיות
- כתב יד גרוע – כתב יד הוא משימה לא פשוטה. המיומנויות הנדרשות להפקת הכתיבה נרכשות לרוב בשנות הלימודים המוקדמות והן ממשיכות להשתכלל במהלך הלימודים. אם כתב היד לא מתפתח כראוי, זה יכול להפוך לבעיה בהמשך החיים האקדמיים.
- קשיי ריכוז
- קשיים במוטוריקה עדינה
- קשיים בתפיסה חזותית
- קשיים מוטוריים גסים
- קשיים בוויסות חושי
- ביטחון עצמי נמוך וקשיים חברתיים
כעת, כשאתם מבינים את ההבדלים בין שני המקצועות, תוכלו להירשם ללימודים (כולל למסלול של לימודי ערב). ואם אינכם עומדים בתנאי הקבלה הנדרשים, אל תתייאשו! לימודים במסגרת של מכינה אקדמית ללימודי הפרעות בתקשורת, יוכלו לסלול לכם את הדרך לתואר הראשון ולקריירה הנכספת.
