רוצה ללמוד קלינאות תקשורת?
השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם עם כל המידע
אם אתם שוקלים הסבה מקצועית לקלינאות תקשורת מפסיכולוגיה, אתם יכולים להתחיל להתלהב מהעבודה המאתגרת והיצירתית שעוזרת לאחרים, ומקריירה שמאפשרת לכם לחולל שינוי משמעותי באחרים! קלינאי תקשורת עובדים במסגרות שונות, מטפלים באנשים מכול הגילאים כדי לעזור להם להתמודד עם הפרעות דיבור, שפה, תקשורת ובליעה. זוהי קריירה גמישה מבחינת סדר היום, והיא מציעה סיפוק רב לעוסקים בה.
רוצה ללמוד קלינאות תקשורת?
השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם עם כל המידע
האם קלינאות תקשורת היא קריירה שנייה טובה?
ישנן מספר סיבות בגינן לימודי תואר ראשון בקלינאות תקשורת (הנקראים גם לימודי הפרעות בתקשורת) יכולה להיות בחירה מצוינת לקריירה שנייה של פסיכולוגים. ענף קלינאי התקשורת צומח במהירות הרבה יותר גדולה ממקצועות אחרים, והצפי הוא שמגמת העלייה בתחום התעסוקה של קלינאי תקשורת תימשך עוד שנים רבות.
מדוע לשקול הסבה מקצועית מפסיכולוגיה לקלינאות תקשורת?
תוכלו לבחור את ההתמחות שלכם
קלינאי תקשורת עובדים עם אנשים בגילאים שונים המתמודדים עם סוגים שונים של הפרעות תקשורת ועוזרים להם בבעיות כגון:
- כישורי דיבור מוטוריים
- בעיות שמיעה
- בעיות אכילה ובליעה
- קושי בהבעה בשפה
- בעיות בשטף הדיבור, כמו גמגום
- בעיות קוגניטיביות
החיוניות של תפקיד קלינאי התקשורת במסגרת התפתחות הילד, מתבטאת ביכולת שלהם לאבחן ולהעריך גם את המידה שבה הילד מתמודד עם הפרעות שמקורן בעיכובים התפתחותיים, בהשוואה לבני גילו.
במסגרת התפקיד, קלינאי תקשורת עשויים לעסוק בהערכה ובאבחון, בבניית תוכניות טיפול מותאמות אישית, בטיפול עצמו, בייעוץ ובהדרכה, באיסוף נתונים, בפיקוח על אחרים, בעריכת מחקר ובמתן אמצעי תקשורת חלופיים לאנשים שאינם מילוליים.
תוכלו לעבוד עם סוגים שונים של אנשים
קלינאי תקשורת עובדים עם מטופלים מכול הגילאים. כאשר אתם מבצעים הסבה מקצועית מקריירה של פסיכולוג לקריירה המתמקדת בריפוי בדיבור, נפתחת בפניכם האפשרות להשתלב בעבודה במגוון מסגרות. בוגרי קלינאות תקשורת שעברו מבחן ממשלתי לקבלת רישיון קלינאי תקשורת, יכולים לעבוד בבתי ספר, בתי חולים, מרפאות, מוסדות סיעודיים, קליניקה פרטית ועוד.
קלינאי תקשורת שרכשו ידע גם בלימודי הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, לקויות למידה וכן הלאה, יכולים לעזור לילדים שיש להם בעיות בהפקת צלילים, בשילוב של תנועות או עיצורים בשפה, בגמגום, בהפקת הקול, במיומנויות מוטוריות, בהפרעות שפה (קליטה או הבעה), בהפרעות בליעה או בבעיה של חך שסוע.
תחומים אלה עשויים להיות גם חלק מעבודתו של קלינאי תקשורת עם מבוגרים, כשנוספים להם גם תוכניות טיפוליות המתמקדות בשיקום לאחר פגיעה מוחית טראומטית או שבץ מוחי. המטופלים שלכם עשויים להיות בבית הספר, בבית החולים, בבית, בטיפול סיעודי ארוך טווח או באינטרנט.
תוכלו להתמקד בנקודות החוזקה שלכם
אם אתם אוהבים לעבוד עם ילדים וקל לכם לתקשר עם המבוגרים המשמעותיים בחייהם (הורים, מורים, מטפלים רפואיים), נראה שהתמקדות בקלינאות תקשורת לילדים עשויה להתאים לכם באופן מושלם.
אם נקודות החוזק שלכם הן דווקא סבלנות או נחישות, ייתכן שהבחירה לעבוד עם מבוגרים נפגעי שבץ או אלה שעברו פגיעות מוח טראומטיות, תתאים לכם יותר.
אם יש לכם כישורי כתיבה או דיבור מצוינים, תוכלו לנצל זאת בעבודת המחקר והתיעוד של התקדמות המטופלים שלכם. אם אתם בעלי אופי יזמי, יתכן שהנישה המתאימה לקריירה השנייה שלכם היא עיסוק כקלינאי תקשורת עצמאיים.
תוכלו ליהנות מתחזית התעסוקה הטובה
נראה כי אחת הסיבות למגמת הצמיחה הצפויה בתעסוקה של קלינאי תקשורת, קשורה להזדקנות של דור הבייבי בום. חלקם נמצא כבר היום בדיור מוגן, בבתי אבות או במוסדות סיעודיים תלוי במצבם הפיזי והמנטלי בגילם המתקדם, והם זקוקים לטיפול של קלינאי תקשורת.
תוכלו לשנות את חייהם של אחרים
הדיבור, בנוסף להבעות הפנים, הוא כלי עצום שבו אנשים משתמשים כדי להביע את עצמם. אי היכולת לדבר נכון, או לדבר בכלל, משפיעה על כל דבר בחייו של האדם.
קלינאי תקשורת יכולים לחולל הבדל מדהים בחייו של ילד שמרגיש מבוכה בגלל הגמגום שלו, של נער שצריך ללמוד לדבר מחדש לאחר פגיעת ראש או של מבוגר שחייב לשחזר את כישורי הדיבור שלו לאחר שעבר ניתוח או שבץ.
אם תחומים אלה מעניינים אתכם, כנראה שבאמת הגיע הזמן להחליף קריירה ולפתוח בקריירה מרתקת בתחום קלינאות תקשורת, ואפילו להתקדם בתחום וללמוד גם תואר שני בקלינאות תקשורת.
דוגמאות להפרעות תקשורת המטופלות על ידי קלינאי תקשורת
הנה כמה דוגמאות להפרעות תקשורת, שיעזרו לכם לקבל החלטה מושכלת יותר באשר להסבה מקצועית לקלינאות תקשורת.
אפזיה (Aphasia): אנשים סובלים מאפזיה בדרך כלל לאחר שחוו שבץ מוחי או פציעה באזור המוח שאחראי על עיבוד השפה. אפזיה היא הפרעה הגורמת לקשיים בקריאה, בכתיבה, בדיבור ובהבנת השפה.
אפרקסיה (Apraxia): אנשים עם אפרקסיה עשויים להתקשות בקריאה, בכתיבה, בבליעה ובמיומנויות מוטוריות אחרות. אנשים אלה יודעים מה הם רוצים להגיד, אבל הם לא מצליחים ליצור את המילים כדי להגיד את הדברים.
דיסארתריה (Dysarthria): תופעה זו מתרחשת בעקבות חולשה בשרירים השולטים בדיבור. כמה מהגורמים השכיחים למצב זה כוללים טרשת נפוצה (MS), טרשת צדדית אמיוטרופית (ALS), שבץ מוחי, או הפרעות אחרות במערכת העצבית. הדיבור של אנשים המתמודדים עם Dysarthria עשוי להיות איטי מאוד או לא ברור.
הפרעות בהבעה (Expressive disorders): הפרעות בהבעה קשורות לאירועים כמו שבץ מוחי או אירוע נוירולוגי אחר. לפעמים, הפרעות אלה נוצרות בגלל עיכוב התפתחותי או אובדן השמיעה. הפרעות בהבעה עלולות להקשות על הפקת המילים או על העברת המחשבות.
הפרעות בקליטת השפה: אנשים עם הפרעה זו מתקשים להבין או לעבד את מה שאנשים אחרים אומרים להם. לפעמים, הם סובלים מאוצר מילים מוגבל, הם מתקשים לעקוב אחר הנחיות או נראים כאילו הם לא מעוניינים בשיחה המתנהלת איתם.
הפרעות תהודה: מצבים כמו חך שסוע או שקדים נפוחים הם דוגמאות למצבים פיזיים אשר משפיעים על מבנה הפה והאף, שעלולים לגרום להפרעות תהודה. הפרעות תהודה קשורות למצב בריאותי המשפיע על חלל הפה או האף של האדם.